מה אתם יודעים על היעב"ץ? המאבקים של רבי יעקב עמדין

רבי יעקב עמדין, הידוע בכינויו "היעב"ץ", נולד באלטונה שבגרמניה בט"ו בסיוון ה'תנ"ח, בנו של רבי צבי הירש אשכנזי, הידוע בכינויו "החכם צבי". משפחתו הייתה משפחת רבנים ויודעי תורה, ורבי יעקב גדל בסביבה של חינוך תורני וקדושה.

בשנת ה'תע"ו נשא לאישה את רחל, בתו של רבו, הרב מרדכי הכהן כ"ץ, בנו של הרב נפתלי כ"ץ, בעל הסמיכת חכמים, והתגורר בברסלאו. בזיווג שלישי נשא את אחייניתו, בת אחיו הרב אפרים אשכנזי. בשנת ה'תפ"ח הוזמן לשבת על כס הרבנות בעיר אמדן, שממנה קיבל את שם משפחתו "עמדן" או "עמדין". לאחר ארבע שנים, עקב תקיפות אופיו ורצונו להיות בלתי תלוי בדעת האחרים, הוא התפטר ממשרת הרבנות. הוא שב לעיר מולדתו, אלטונה, פתח בית דפוס עברי לאחר קבלת רשות מהדוכס כריסטיאן השישי, ושלח ידו גם במסחר. בספריו, התבטא בבירור כי לא ראה את שמו כ"יעקב עמדין", והתנגד לכך בתוקף.

רבי יעקב עמדין לא שתק בעניין חשוב זה, ותיאר את המאבק במילים הומוריסטיות כ"ברוך שלא עשני אב"ד" (על משקל הברכה "שלא עשני עבד"). את מיטב זמנו הקדיש לחיבוריו, שהוציאו לו שם כאחד מגדולי החכמים בדורו.

רבי יעקב עמדין נפטר באלטונה ממש לפני תכנונו לעלות לארץ ישראל, בל' בניסן ה'תקל"ו, בגיל 78.

מאבקו בתנועת השבתאות

היעב"ץ היה ממובילי מסע ההתנגדות לתנועת השבתאות, ולחם בתקיפות בכל מה שראה בו סטייה שבתאית. הוא היה קנאי גדול ולא היסס להתקיף. במסגרת מאבקו בשבתאות, שהתבססה על ספר הזוהר, כתב רבי יעקב עמדין ספר מחקר על מקורו ותוכנו.

המאבק עם רבי יהונתן אייבשיץ

המאבק המפורסם ביותר של היעב"ץ היה עם רבי יהונתן אייבשיץ, מקובל הידוע ביכולותיו העל-טבעיות ובכתיבת קמעות. כשהגיעו לידיו קמעות של רבי יהונתן, הוא פענח את הכתוב בהם וטען כי יש בהם רמזים לאמונה בשבתאי צבי. היעב"ץ יצא בהאשמות גלויות נגד רבי יהונתן אייבשיץ וגרם לפולמוס חריף וממושך בין תומכיו לבין תומכי הרב אייבשיץ. במהלך המאבק נאלץ רבי יעקב לעזוב את אלטונה לאמסטרדם, ורק לאחר התערבות ישירה של הדוכס פרידריך השביעי הורשה לחזור לאלטונה.

בסופו של פולמוס זה, שנמשך בין רבני גרמניה, פולין, צרפת, הולנד וארצות אירופה אחרות, הגיעו רבים למסקנה כי רבי יהונתן אייבשיץ לא היה שבתאי, והדיו נשמעים גם היום. טענותיו של גרשם שלום, כי רבי יעקב צדק בחשדותיו, נדחו על ידי הרב ראובן מרגליות, שהראה כי חלק מההאשמות של שלום נבעו מאי הכרת כתבים קבליים הקשורים בספרו של רבי יהונתן.

מאבקיו עם הרמח"ל

המאבק השני הבולט היה עם רבי משה חיים לוצאטו (הרמח"ל), בו יצא היעב"ץ בפולמוס חריף, והביע את התנגדותו כלפי הגותו של הרמח"ל, אף על פי שבמהלך השנים, התברר כי רבות מההאשמות היו שגויות.

זיהוי ספרים שבתאיים

היעב"ץ היה הראשון שזיהה את הספר "חמדת ימים", שנדפס בעילום שם המחבר, כספר שבתאי, כנראה בעקבות שלושת הפיוטים שבהם האקרוסטיכון "נתן העזתי". בנוסף, חשף את שבתאותו של הספר "אור ישראל", של המקובל הרב ישראל משקלוב. נכדו של הסופר טען שלא מדובר בשבתאות, והדברים התקבלו על ידי הממסד הרבני לאחר שינויים קלים בספר.

פקפוק בייחוס ספר "מורה הנבוכים" לרמב"ם

אף על פי שהיעב"ץ לא היסס להילחם ולהביע את דעותיו החוזקות, הוא פקפק בייחוס ספר "מורה הנבוכים" לרמב"ם וטען כי חלקים נרחבים ממנו מאוחרים בהרבה.

היעב"ץ, דמות מקובלת וחשובה בתולדות היהדות, לא חדל להילחם למען שמירת כבוד התורה ודרכי האמת היהודית. חיבוריו ומהלך מחשבתו נותרו משפיעים עד היום, והוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בהיסטוריה הרוחנית של יהדות אשכנז.