אבא פושע, ילדות קשה - לא תאמינו מה קרה לשני האחים שגדלו באותו בית

שני אחים גדלו יחד, באותו בית ובאותה שכונה בארצות הברית. אלא שהבית שלהם לא היה שגרתי - דמות האב המרכזית בחייהם בלטה בעיקר בהיעדרה. אביהם בילה את רוב חייו בין כתלי בתי הכלא, ולעיתים היה נראה כי זו הייתה דמותו המרכזית - אסיר, לא אבא.

שני הבנים ראו, חוו, הכירו את אותה מציאות קשה - אבל כשבגרו, כל אחד מהם פנה לדרך אחרת לגמרי.

האחד - המשיך את הדפוס שראה בבית. חי חיים של פשע, נכנס ויצא ממערכת הכליאה, כאילו שיחזר את סיפור חייו של אביו.
האח השני - בחר לבנות חיים אחרים. הוא הקים בית, נישא, הביא ילדים לעולם, רכש מקצוע מכובד, והצליח להשאיר את העבר מאחור.

למרות הפער העצום בין חייהם, לשניהם נשאלה אותה שאלה - כל אחד בנפרד: "איך הגעת למקום שבו אתה נמצא היום?"
המפתיע הוא - ששניהם ענו את אותה תשובה בדיוק: "עם אבא כזה - איך יכולתי להיות אחרת?"

אותה התחלה - שני כיוונים

הסיפור הזה, שאותו הביא הרב אסי עדני במסגרת שיעורו, נוגע בלב ובשכל גם יחד. הוא מדגיש אמת חדה ומורכבת: ששני אנשים יכולים לעבור את אותה חוויה - אבל לפרש אותה אחרת לחלוטין.

האח האחד השתמש בעבר כצידוק - השני ראה בו את הסיבה להתרומם. האחד נכנע למציאות - השני התמרד נגדה. זה לא היה ההבדל בנסיבות - אלא ההבדל בבחירה.

המסר: לא המציאות קובעת - אלא הגישה אליה

במבט ראשון נדמה שאדם הוא תוצר של נסיבות חייו: המשפחה, הסביבה, הקשיים. אבל הסיפור הזה מלמד אחרת. בסופו של דבר, לא מה שקרה לנו מגדיר אותנו - אלא איך בחרנו להגיב למה שקרה.

הרב אסי עדני משתמש בסיפור הזה כדי להעביר מסר חינוכי עמוק: כל אדם, בכל מצב, שומר בתוכו את היכולת לבחור.
העבר יכול להיות תירוץ - או מנוע. הוא יכול לשמש ככבלים - או כבסיס לזינוק.

בין כאב לצמיחה

הסיפור הזה של שני האחים הוא לא רק אנקדוטה אנושית - אלא משל חיים. הוא מזכיר לנו שכל אחד נושא סיפור, מטען, ולעיתים גם כאב. אבל בתוך הסיפור הזה - יש נקודת בחירה. לא תמיד קל לראות אותה, לפעמים היא חבויה בתוך הרגלים, פחדים או כאב עמוק.
אבל היא שם - ובסופו של דבר, היא זו שעושה את כל ההבדל.

כי לא המציאות היא זו שמעצבת את גורלנו - אלא מה שאנחנו עושים איתה.