
מדיני

שירות הביטחון הכללי הציב נציגות קבועה בתוך בור חיל האוויר בקריה - כחלק ממהלך יוצא דופן שנועד לעקוב בזמן אמת אחר מיקומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. ההחלטה התקבלה לאחר תקיפת כטב"ם שפגע ישירות בחלון חדר השינה בבית ראש הממשלה בקיסריה באוקטובר האחרון.
לפי הפרסום בעיתון "הארץ", ראש השב"כ רונן בר הורה על הקמת העמדה המבצעית תוך ימים ספורים בלבד. הנציגים שהוצבו בבור - מרכז הפעילות האווירית של צה"ל - נועדו לנטר איומים פוטנציאליים, לזהות שיגורים ולעדכן מיידית את מערך האבטחה של נתניהו. מדובר בצעד חריג גם בהשוואה לפרוטוקולים הקיימים בעתות חירום.
הקמת העמדה נעשתה על רקע האיום הישיר שהוצג באירוע התקיפה, שלפי גורמים ביטחוניים הפך את רמת הסיכון כלפי ראש הממשלה למוחשית יותר מאי פעם. בשב"כ ראו בכך צורך מבצעי דחוף להבטיח יכולת תגובה מידית לאירועים מסוג זה.

החשיפה מגיעה על רקע מתיחות גוברת בין ראש השב"כ ללשכת ראש הממשלה. רק יממה קודם לכן הגיש רונן בר תצהיר לבית המשפט העליון, שבו טען כי הופעל עליו לחץ לחתום על חוות דעת ביטחונית שנוסחה מראש. לדבריו, המטרה הייתה לעכב את עדותו של נתניהו בהליך הפלילי המתנהל נגדו.
בר כתב בתצהיר כי סירב לחתום, ומיד לאחר מכן החלה מתקפה תקשורתית נגדו, לרבות קמפיינים ברשתות החברתיות. בלשכת ראש הממשלה הכחישו את הדברים וטענו, לפי דיווח של עמית סגל בחדשות 12, כי מדובר במסמך אבטחה בלבד שנועד לטיפול בתקרית הכטב"ם, ללא קשר למשפט.
חרף ההכחשות, בתצהירו טען בר כי אכן הופעל עליו לחץ בנושא, והדבר מעורר ביקורת מצד גורמים המזהירים מפני ערבוב בין שיקולים ביטחוניים לבין מהלכים משפטיים. בסופו של דבר, מהלך שנועד לחזק את ההגנה על חייו של ראש הממשלה - הופך כעת, לפחות בעקיפין, לחלק ממחלוקת עמוקה בצמרת הביטחונית והפוליטית של ישראל.
הכרעת בג"ץ צפויה להתקבל בימים הקרובים ועשויה להשפיע באופן ישיר על מערכת היחסים בין הדרג הפוליטי לבין גורמי הביטחון.
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו