אפס סיכוי להסכם: חמאס שולל הצעה ישראלית ומעלה דרישות חדשות

במבחן של תקווה מול מציאות, מתבררת תמונה קשה: חמאס דוחה הצעה נוספת להסכם שחרור חטופים, בעוד ההנהגה בישראל שוקעת עמוק יותר בבוץ של הססנות, מסרים כפולים ולחצים מכל עבר - מהחזית הצבאית, מהמשפחות, ומהזירה הבינלאומית.

בהודעה שנמסרה מפי ראש משלחת חמאס למשא ומתן, מבהיר הארגון כי כל מתווה של "שחרור מדורג" או פתרון חלקי - אינו רלוונטי מבחינתו. הדרישה ברורה: עסקה כוללת - הכול או כלום. בתוך כך, חמאס מציב תנאים מקסימליסטיים הכוללים בין היתר שחרור מאסיבי של אסירים פלסטינים, נסיגה ישראלית מלאה מהרצועה, ותהליך שיקום מיידי - דרישות שמרחיקות את הפיוס האפשרי.

משא ומתן? או מלחמת גרסאות?

לדברי מקורות ערבים המעורים בתיווך, ישראל ניסתה לקדם עסקה מוגבלת, שתביא לשחרור חלק מהחטופים החיים - מהלך שנתפס בירושלים כניסיון "לייצר מומנטום". אלא שחמאס דחה את ההצעה על הסף, וטען כי מדובר ב"תרגיל פוליטי" שנועד להעניק לגיטימציה להמשך הלחימה. גורמים בתיווך המצרי ניסו לגשר על הפערים, אך גם הם נתקלו במבוי סתום.

הבכיר הפלסטיני שמוביל את הקו התקיף נגד ישראל טען כי ההצעות שהובאו לשולחן "מנותקות מהמציאות", וכי המשא ומתן כולו הפך לזירת תעמולה מצד ישראל. לא הוצגו עד כה סימנים אמיתיים לכך שחמאס מוכן להתגמש - לא בנושא הפסקת האש, ולא בסוגיית פירוק מנשק.

שרי ממשלה לנתניהו: "זמן ההכלה נגמר"

על רקע סירוב חמאס, ההנהגה המדינית בישראל מתמודדת עם סערה פנימית. בכירים בליכוד ובמפלגות הימין הקיצוני דורשים בתוקף להפסיק את השיח הדיפלומטי ולעבור לפעולה צבאית חדה - כולל כיבוש הרצועה מחדש.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ קרא "למוטט את שלטון חמאס ולסיים את הסאגה", כשהוא מפנה אצבע מאשימה כלפי מה שהוא מכנה "התנהלות רכה שמזמינה חוצפה פלסטינית". גם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר השתמש בניסוחים קיצוניים כשהביע תמיכה בהמשך הלחימה עד "כניעה מוחלטת", תוך שהוא מתעלם לחלוטין מסוגיית החטופים - מהלך שזכה לביקורת רחבה מצד משפחותיהם.

מחאת המשפחות: אין אמון בהנהגה

במקביל להשתוללות הרטוריקה בצמרת, הולכת ומתחזקת תחושת הייאוש בקרב קרובי החטופים. בפגישה סגורה עם השר האסטרטגי רון דרמר, שנחשפה יממה לאחר שהתקיימה, הביעו כמה מההורים תסכול עמוק - לא רק מהתשובות המעורפלות שקיבלו, אלא בעיקר מהתחושה שאין מי שבאמת נלחם עבור ילדיהם.

במכתב שנשלח בעקבות הפגישה, נכתב כי "הצגתם בפנינו נתונים מבלבלים, ללא כל תוכנית אופרטיבית, וללא מענה רגשי או מעשי. במקום להחזיר אותנו הביתה עם תקווה - הפכתם את השבר שלנו לעמוק יותר". אחד ההורים אף תיאר את הפגישה כ"מהלך הסברתי שנועד לפייס את המשפחות הנוחות יותר, תוך הפקרת האחרים לגורלם".

בתוך כך, נשמעים יותר ויותר קולות המטילים ספק בכשירותו של דרמר להוביל את המשא ומתן. במטה המשפחות נטען כי אם הוא מאמין שהשבת החטופים תתממש רק בעוד חצי שנה - עליו לפנות את מקומו למי שיכול להוביל תהליך קצר ואפקטיבי יותר.

סיכום:
התמונה הכוללת קשה ומורכבת. מצד אחד - חמאס מקשיח עמדות ומציב דרישות שאינן מקובלות על ישראל; ומן הצד השני - הפוליטיקה הישראלית חצויה, המשפחות כואבות, ואין כרגע אף יוזמה ממשית שמצליחה לשבור את המבוי הסתום.