החיים שמתחת לחום: התגלית שמלמדת אותנו הכול מחדש על המדבר

באקלים הקשוח של המדבר, כשאין טיפת גשם באופק והחום שובר שיאים, נדמה שהחיים קופאים. אולם דווקא שם - על אדמת הלס היבשה, בין שיחים קמלים ואבנים חרוכות - מתרחש תהליך ביולוגי עוצמתי שלא נראה לעין.
מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית שובר את ההנחות המקובלות במדעי הסביבה: התברר כי דווקא פרוקי רגליים גדולים, כמו טרמיטים וחיפושיות, הם האחראים העיקריים לפירוק חומר אורגני באזורים צחיחים - תהליך חיוני לקיומם של מחזור הפחמן ותפקודן של מערכות אקולוגיות שלמות.

המדבר נושם - בזכות הרגליים הקטנות

עד כה סברו המדענים שתהליכי פירוק של שאריות צמחיות מונעים בעיקר על-ידי מיקרואורגניזמים - פטריות, חיידקים ובקטריות - ושבסביבות צחיחות, בהיעדר לחות, הפעילות הזו נבלמת כמעט לחלוטין.
אבל המחקר החדש, שפורסם בכתב העת eLife, מציג תמונה שונה לחלוטין.

הצוות - בראשות ד"ר ויראג' טורסקר, ד"ר נבו שגיא ופרופ' דרור הבלנה - ביצע ניסויים בשבעה אתרים שונים ברחבי ישראל, החל מהנגב הצחיח ועד למישורים של החוף הים-תיכוני. החוקרים השתמשו בסלי פירוק מיוחדים מרשתות חכמות, שאפשרו לבודד את השפעתם של מפרקים בגדלים שונים - ממיקרובים ועד חרקים מאסיביים.

כשבקיץ החרקים מחליפים את החיידקים

הגילוי המפתיע: בניגוד למקובל לחשוב, בקיץ - שיא היובש - דווקא פרוקי הרגליים הם אלה שמובילים את תהליך הפירוק.
"הפעילות המיקרוביאלית אמנם גוברת בחורף, כשהאדמה לחה יותר", מסביר ד"ר טורסקר, "אבל בקיץ, ברגע שהלחות נעלמת - נכנסים לתמונה הטרמיטים, החיפושיות ושאר חרקים מדבריים. הם מפרקים את הפסולת הצמחית בקצב מפתיע, גבוה לעיתים יותר מאשר באזורים לחים."

הנתונים הראו כי שיעורי הפירוק הכוללים באזורים המדבריים לא רק שאינם נופלים מאלה שבאזורים רטובים - אלא לעיתים אף עולים עליהם. המשמעות: המדבר אולי יבש - אך הוא ממש לא דומם.

איזופוד המדבר - סמל לחיים נסתרים

באחד מאתרי המחקר נצפה איזופוד - פרוק רגליים דמוי-שריון - זוחל על פני הקרקע הצחיחה בחיפוש אחר שאריות צמחיות. יצור זה, כמו שאר מקביליו היבשתיים, מותאם להפליא לתנאי קיצון: הוא פעיל בעיקר בלילה, שומר על מים בגופו ומעכל חומר צמחי יבש. דווקא הוא, כך עולה מהמחקר, מהווה חלק מהמנגנון המדויק של פירוק אקולוגי שאינו תלוי בגשם.

מודל חדש לאקלים משתנה

"זה מחקר משנה פרדיגמה", מסביר ד"ר שגיא. "אנחנו מבינים עכשיו שלפרוקי רגליים יש תפקיד מרכזי במחזור החומרים באקלים יבש - וזה מצריך חשיבה מחודשת על איך ניגשים לשימור מדבריות ולהבנת שינויי האקלים".

השלכות המחקר לא עוצרות רק בישראל: המדבריות מתפשטות בקצב מואץ ברחבי העולם - מאפריקה ועד דרום אמריקה. אם עד כה נחשבו אזורים אלו לדלים מבחינה אקולוגית, הממצאים החדשים מעידים על מערכות פעילות, מורכבות ורוויות חיים.

פרופ' הבלנה מסכם: "ככל שהאקלים העולמי משתנה, והאזורים הצחיחים מתרחבים - היכולת להבין איך בדיוק מתקיים מחזור הפחמן במדבר הופכת קריטית. מי שחשב שהמדבר אינו שותף למשוואת האקלים - ייאלץ לחשוב מחדש".