בכאב שאין לו שיעור: ירדן ביבס נפרד מאשתו וילדיו הי"ד

בכאב שאין לו שיעור, נפרד היום (רביעי) ירדן ביבס מאשתו שירי הי"ד ומשני ילדיהם, אריאל וכפיר הי"ד, שהובאו למנוחות בבית העלמין בצוחר, לאחר שהוחזקו בשבי חמאס מאז ה-7 באוקטובר. רבבות ליוו את מסע הלוויה מראשון לציון ועד לנגב, כאשר רבים מהם מניפים דגלי ישראל ובלונים כתומים - סמל להזדהות עם משפחת ביבס ולמאבק להשבת כל החטופים.

ירדן, שחבש כיפה כתומה על ראשו, נשא הספד מצמרר, בו פנה לאשתו וילדיו בדמעות: "אני זוכר את הפעם הראשונה שאמרתי לך 'מי אמור'. זה היה ממש בתחילת הקשר שלנו, אמרת לי לקרוא לך ככה רק אם אני יודע בוודאות שאני אוהב אותך ולא להגיד סתם. אז לא אמרתי את זה, כי לא רציתי שתחשבי שאני ממהר להגיד 'אני אוהב אותך'. אז שירי, אני אגלה לך שאהבתי אותך כבר אז כשאמרתי לך 'מי אמור'". 

"שירי, אני אוהב אותך ותמיד אוהב אותך. שירי, את הכל בשבילי. את האישה והאמא הכי טובה שיש, שירי את החברה הכי טובה שלי. מישמיש, מי יעזור לי לקבל החלטות עכשיו? איך אני אמור לקבל החלטות בלעדייך?".

"את זוכרת את ההחלטה האחרונה שלנו? בממ"ד שאלתי אותך אם 'נלחמים או נכנעים', אמרת לי נלחמים - אז נלחמתי. שירי, אני מצטער שלא הצלחתי להגן עליכם. אם רק הייתי יודע מה יקרה, לא הייתי יורה". 

בהמשך פנה ירדן לבניו הקטנים: "צ'וקי, אתה הפכת אותי לאבא. אתה הפכת אותנו למשפחה. אתה לימדת אותי מה באמת חשוב בחיים ועל אחריות. ביום שנולדת אני התבגרתי ברגע אחד בזכותך. אני מקווה שאתה לא כועס עלי שלא הצלחתי להגן עליכם כמו שצריך ושלא הייתי שם בשבילכם. אני מקווה שאתה יודע שחשבתי עליך כל יום וכל דקה. אני מקווה שאתה נהנה בגן עדן, מצחיק את כל המלאכים עם השטויות והחיקויים שלך. אני מקווה שיש מלא פרפרים שאתה יכול להסתכל עליהם כמו שעשית בפיקניקים שלנו. צ'וקי, תיזהר כשאתה יורד מהענן שלא תדרך על טוני. תלמד את כפיר את כל החיקויים שלך ותצחיקו את כולם שם למעלה". 

"כפיר, לא חשבתי שהמשפחה שלנו יכולה להיות יותר מושלמת ואז אתה באת ועשית אותה עוד יותר מושלמת. אני זוכר את הלידה שלך. אני זוכר שבאמצע הלידה המיילדת עצרה הכול ואנחנו נבהלנו, פחדנו שקרה משהו, אבל זה היה רק כדי להגיד לנו שיש לנו עוד ג'ינג'י. אמא ואני צחקנו ושמחנו. הכנסת עוד אור ואושר לבית הקטן שלנו". 

"אי-אפשר היה שלא לנשנש אותך כל הזמן. כפיר, אני מצטער שלא שמרתי עליכם יותר טוב, אבל חשוב לי שתדע שאני אוהב אותך מאוד ואני מתגעגע אליך מאוד. אני מתגעגע לנשנש אותך ולשמוע אותך צוחק, אני מתגעגע למשחקים שלנו בבוקר כשאמא הייתה מבקשת שאני אשמור עליך לפני שאני הולך לעבודה. כל כך אהבתי את הרגעים הקטנים האלה, והם חסרים לי היום יותר מתמיד. כפיר, אני אוהב אותך הכי בעולם תמיד בעולם". 

ירדן סיים את דבריו בתחינה אחרונה לאשתו: "שירי, בבקשה תשמרי עלי. תשמרי עלי מפני החלטות גרועות. תשמרי עלי מפני דברים רעים ותשמרי עלי מפני עצמי. תשמרי עלי שלא אשקע בחשכה. מישמיש, אני אוהב אותך". 

לאחר דבריו, ירדן, יחד עם אביו וסבו, קראו קדיש על שירי, אריאל וכפיר ז"ל. בני המשפחה נטמנו בארון אחד - כפי שנעטפו יחדיו ביום החטיפה. "יישארו צמודים וקרובים כמו ששירי עטפה אותם באותו יום ארור", אמרו בני המשפחה.

בשם מדינת ישראל הניחו זר ורדה פומרנץ, ראש אגף משפחות, ויעל גורן חזקיה, ראש אגף ממשל וקשרי חוץ במנהלת החטופים. צה"ל, ארגון נפגעי פעולות איבה, מטה משפחות החטופים, המועצה האזורית אשכול, קיבוץ ניר עוז, קיבוץ צאלים וקיבוץ ישע - כולם הניחו זרים לזכרם של בני משפחת ביבס. "כאבנו גדול, ליבנו עם המשפחה. יהי זכרם ברוך".