הסוד המטורף שמאחורי השקט בבית הכנסת – גילוי שלא תאמינו!

באחד מבתי הכנסת בפתח תקווה, היה מתפלל קבוע שזכה להאיר את המקום באישיותו המיוחדת. יהודי פשוט, נהג במקצועו, שהקפיד להגיע לכל תפילה בדבקות מיוחדת.

הבחנתי בו כבר בתחילה. היה זה מחזה מיוחד – כל מי שניסה לפנות אליו בדיבור, היה זוכה לחיוך רחב ולתנועת יד עדינה המכוונת לעבר הדלת. רק כשיצאתי החוצה, הוא ניגש אליי והסביר: "קיבלתי על עצמי קבלה – מרגע שרגליי דורכות על מפתן בית הכנסת ועד צאתי ממנו, לא תצא מפי ולו מילה אחת".

הוא קיבל על עצמו להקפיד על האיסור שמופיע ב"שולחן ערוך" על שיחה בטלה בבית כנסת ככתבו וכלשונו. וכפי שמזהיר הזוהר הקדוש: "מי שמדבר בבית הכנסת בדברי חול... אוי לו, אין לו חלק באלוקי ישראל". הוא גם קיווה שיזכה להבטחה של רבי חיים פלאג'י זצוק"ל לפיה "מי שנזהר לא לדבר בבית הכנסת שיחה בטלה... יַאֲרִיךְ יָמִים וְחֵפֶץ ה' בְּיָדוֹ יִצְלָח".

עשר שנים חלפו מאותו מפגש ראשוני, ואותו יהודי יקר ורעייתו ציפו בכיליון עיניים לישועה. היו להם כבר שני בנים ובת, אך ליבם השתוקק להרחיב את המשפחה. כל ניסיון נוסף הסתיים באכזבה מרה, והשנים נקפו.

יום אחד החליטו בני הזוג לעלות למירון, לשפוך את ליבם על ציונו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. שם, מול הציון הקדוש, עמד האיש בדמעות ואמר: "ריבונו של עולם, בזכות תורתו של רשב"י הקדוש, קיבלתי על עצמי לשמור על קדושת בית הכנסת ולא להוציא מילה מפי בין כתליו. אנא, בזכות קבלה זו, יהי רצון שנזכה בבן זכר עוד השנה".

תפילתו הזוכה, שיצאה מעומק הלב, עלתה למרומים. בחסדי שמיים, באותה שנה נפקדו בני הזוג בבן. בברית המילה, כשקרא האב את שמו בישראל "יוחאי", לא היה אדם בבית הכנסת שלא התרגש מעוצמת הרגע.

עד היום, ממשיך אותו יהודי יקר בקבלתו המיוחדת, מקפיד על כל אות בשולחן ערוך ובדברי הזוהר הקדוש. סיפורו מלמד אותנו על כוחה של קבלה אמיתית ועל קדושת בית הכנסת – בית מקדש מעט.

אשריכם ישראל, אשרי מי שמתחזק בקדושת בית הכנסת, ואשרי חלקו של מי שזוכה לקבל על עצמו קבלה אמיתית ולעמוד בה.