הרב שמשון פוקס: נכד יהודי, הסבא גוי – מה עושים?

אל קבלת קהל הטלפונית של ערוץ 2000 התקשרו זוג שנולד להם בן, עם שאלה מעניינת: לאימו של הרך הנולד יש סבא גוי. אם התינוק זכתה ברוך ה' לחזור בתשובה שלמה, אבל היא מאוד אוהבת ומוקירה את סבה. כעת הם שואלים: 

א. איזה כיבוד אפשר ומותר לתת לו?
ב. האם אפשר לקרוא לילד בשמו של הסבא או לפחות בתור שם שני?

לאחר עיון בספרים, מצאתי שהגאון רבי יצחק זילברשטיין נשאל שאלה דומה והביא משו"ת "יהודה יעלה" של הגאון הקדוש רבי יהודה אסאד זיע"א, שאם יש צדיק באותו שם, מותר לקרוא בשם הזה, ולא אכפת לנו שגם רשע נקרא כך.

אם על רשע כתב רבי יהודה אסאד שאפשר, אז ודאי שגוי מחסידי אומות העולם מותר.
אמנם, בשו"ת מהר"ם שיק כתב שלקרוא ליהודי על שם גוי יש בזה איסור דאורייתא של "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ". אבל כל זה רק ביהודים שמטרתם

בקריאת השם היא להיות דומים לגוי, וכאן אין חשש לכך.
ועוד, ידוע שכאשר אלכסנדר מוקדון ביקש להעמיד צלם שלו במקדש, הציעו לו הכהנים שבמקום זה יקראו לילדים היהודים שיוולדו על שמו. והסביר הגאון מווילנה שכאשר יש חשש איבה, מותר לקרוא בשמו של גוי.

וכן בשו"ת "בשמים ראש" כתב שמותר לתת שם נוכרי לאדם מישראל, והעיקר תלוי במהות השם.
ולכן, בנדון שלנו, מכיוון שאפשר למצוא יהודים וצדיקים עם שם כזה – יכולים לתת את השם, לכוון על הצדיק, ומה אכפת לנו שהסבא יחשוב שזה על שמו?

לגבי שאלת הכיבוד: חשוב לדעת שכל כיבוד שיהיה קשור לברית המילה עצמה יש בו פגם. זיכני ה' יתברך ברעיון מקורי: כיבוד שאינו בכלל מֵעִניין הברית. ההורים יקדישו שיר מיוחד לרך הנולד ולסבא, ובשעת השיר הסבא יחזיק את הילד. 
הרעיון התקבל בשמחה, והכול בא על מקומו בשלום.