"באתי ללוויה רק לוודא שהוא מת" - ואז קרה הדבר שאיש לא צפה

יש סיפורים שגדולים יותר מהחיים עצמם, כאלה שמשאירים אותך עם דמעות בעיניים ועם מחשבות עמוקות על כוחם של מחילה ושל שלום. אחד מהם התרחש סביב דמותו של הרב ראובן קרלנשטיין זצ"ל, מגיד מישרים ומי שהיה ידוע ברדיפתו האינסופית אחרי השלום.

במהלך ה"שבעה" על הרב, נכנס לבית האבלים יהודי וסיפר סיפור שמסרב לעזוב את הלב:

השותפים שהפכו ליריבים

שני חברי ילדות של הרב קרלנשטיין הפכו לשותפים עסקיים מצליחים, אבל עסקה כושלת אחת הפכה את כל ההצלחה לסיוט. אחד מהם פשט רגל, ברח לחו"ל והשאיר את חברו להתמודד עם החובות האדירים.

האחרון מכר את ביתו ונשאר חסר כל, ולא היה מוכן בשום אופן לסלוח לשותפו על מה שעשה. "הוא הרס לי את החיים," אמר לכל מי שהעז לדבר איתו על מחילה.

מחלתו של השותף הנמלט

השותף שברח חלה במחלה סופנית וניסיונותיו לפייס את הנושים עלו יפה - חוץ מאותו חבר-שותף, שסירב למחול. הוא נשבע לעצמו: "על זה אני לא מוותר."

המחלה הכריעה אותו, והוא הובא למנוחות. הרב קרלנשטיין, שהיה חבר נעורים של השניים, הגיע ללוויה ונפרד מידידו לשעבר.

"רציתי לוודא שהוא באמת מת"

לאחר הלוויה, הציע השותף לנפטר להסיע את הרב חזרה לבני ברק. באמצע הדרך, הוא אמר במילים חדות: "באתי ללוויה רק כדי לוודא שמכניסים אותו לקבר. חשבתי שאולי ירמו אותי גם בזה."
הרב קרלנשטיין הזדעזע. במשך חצי שעה ניסה לדבר על לבו של השותף:
"אתה לא מבין כמה סבל הנשמה שלו עוברת. על כל פרוטה שהוא גזל ולא החזיר, יש עליו דין קשה. אבל תדע שגם אתה תישפט - על כך שלא מחלת לו."

השותף סירב בכל תוקף. "אני לא מסוגל," אמר בכאב.
הרב השיב בעדינות: "אל תחשוב עכשיו. תתייעץ עם רבנים, תתן לזה זמן."

המפנה שלא ציפה לו

למחרת הלוויה, קרה דבר שאיש לא ציפה לו. אותו שותף חזר לבית הקברות, התיישב ליד קברו של הנפטר, ובכה כל הלילה. עם שחר, בקול רועד, אמר: "מחול לך, מחול לך, מחול לך על הכול."

המסר שמהדהד לנצח

רק ב"שבעה" התברר הסיפור המלא. בנו של הנפטר סיפר על המחילה, ודמעות מילאו את עיני הנוכחים. הרב קרלנשטיין כבר לא היה שם לשמוע שהדברים שזרע נשאו פירות, אבל המסר שלו חקוק בלב כל מי ששמע: כוח המחילה הוא אינסופי. היא לא רק משחררת את מי שחייב - היא משחררת גם את מי שסובל מהכאב.

כי כמו שלימד אותנו הרב: "שלום ומחילה הם לא חולשה - הם העוצמה הגדולה ביותר."