הלכות
בזמן ההתארגנות לשבת ראה אברהם את אחיו משייף את ציפורניו, בצורה שכל הפסולת נופלת על גבי הרצפה, אמר לו אברהם שאסור לעשות זאת כיון ששיירי הציפורניים נופלות על הרצפה, ואילו אחיו טען שכיון שהוא רק משייף ומה שיוצא הוא כמו אבק דק אין איסור לזורקם על הרצפה, מי מהם לדעתכם צודק?
תשובה: כתוב בגמרא שיש סכנה לאשה מעוברת לדרוך על ציפורניים, ולכן נאמר בגמרא "השורף ציפורניים חסיד, קוברן צדיק, זורקן רשע". כיום המנהג המקובל הוא לזרוק אותם לתוך האסלה ולפתוח מים ונחשב הדבר כמו קבורה.
כל הסכנה לאשה מעוברת לדרוך על ציפורניים זה רק אם היא דורכת עליהם במקום נפילתם הראשוני, אבל אם הזיזו אותם ממקומם אין בזה סכנה כלל. ולכן אם נפל לאדם ציפורן על הרצפה ואינו מוצא אותה, יכול לטאטא את מקום הנפילה ואז אין סכנה כיון שהזיז אותה ממקום נפילתה הראשוני (ויש מחמירים להוציאם לחדר אחר).
לגבי שיוף ציפורניים ברצפה יש לאסור ואפילו שזה יוצא כמו אבק דק, וכמו שאסור לחתוך את הציפורן דק דק ולזורקה על הרצפה, וכן שמעתי מהגרב"צ מוצפי שליט"א.
[מקורות: משנ"ב בסימן רס ס"ק ו].
מאת הרב אביאור אברהם יפרח שליט"א, מורה צדק בבית ההוראה של הגאון הרב אופיר מלכא שליט"א.