לקראת שבת
השבת נקרא את פרשת כי תצא.
אנחנו מכירים את המושג "הון כספי" בו משתמשים ביחס לכספים והנכסים שיש לאדם.
כמו כן יש מושג "הון אנושי", בו משתמשים מנהלים ביחס לעובדים שתחתם.
אבל, יש גם מושג של "הון חברתי".
ה"הון החברתי"הוא הון שאינו כסף וזהב ונכסים, כי אם משאבים של אֵמוּן בתוך חברה.
בעל "הון חברתי", זה לא רק מי שיש לו חברים איתם הוא יוצא לבלות ולטייל.
אלא ובעיקר הוא האדם היודע כי הוא מוקף באנשים שאיכפת להם ממנו, וידאגו לו ויעזרו ויסייעו לו בכל מצב.
בפרשת השבוע, מופיעים מס' ציוויים המחנכים את האדם להיות "הון חברתי" ביחס לשני, ואציין חלק מהם:
"לא תִרְאֶה אֶת שוֹר אָחִיךָ נִדָחִים (ברחו מהחצר שלהם) וְהִתעַלַמְתַּ מֵהֶם. הָשֵב תְּשיבֵם לְאָחִיךָ".
"לא תִרְאֶה אֶת חמוֹר אָחִיךָ... נופלים בדרך וְהִתְעַלַמְתָּ מֵהֶם. הָקֵם תָּקִים עִמוֹ". (הרכב תקוע בדרך, יש פנצ'ר בגלגל, אתה לא מתעלם. אלא עוצר, עוזר ומסייע).
הציוויים הללו שאם רואים מישהו שזקוק לעזרה מסויימת, לא מתעלמים, גורמים לאדם לדעת שיש לו "הון חברתי", יש לו מי שידאג ויסייע לו בעת שיזדקק לכך.
כל אחד מאיתנו צריך ליישם ציוויים אלו ושכמותם, על מנת שהזולת אכן יידע שבעת הצורך, יהיה מי שידאג ויסייע לו.
לצערי הרב, בימים אלו, לא חסר בְּמַה וּלְמִי לייצר "הון חברתי", אם זה למען שיחרור השבויים והחטופים, אם זה למען כל הפצועים, אם זה למען המשפחות השכולות, אם זה למען משפחות החטופים, ואם זה למען חיילי צה"ל וכוחות הביטחון אשר מוסרים את נפשם למעננו.
שבת שלום ומבורך,
הרב אריה לוין, תל אביב