א' באב

אהרן הכהן - נולד בשנת ב' אלפים תפ"ז לאביו עמרם ולאמו יוכבד. אחיו של משה רבנו ומרים הנביאה. הוא היחיד שתאריך פטירתו נכתב בתורה. נטמן בירדן, באחד ההרים בדרום־מערב ירדן, סמוך לעיר פטרה.

אלעזר בן אהרן הכהן - נולד במצרים. בנו השלישי של אהרן הכהן, ואחיהם של נדב, אביהוא ואיתמר. אחיינו של משה רבנו ע"ה. שימש ככהן הגדול השני, לאחר הסתלקות אביו. הסתלק בשנת ב'תקט"ז (2516 לבריאת העולם). על פי המסורת, מקום קבורתו בגבעת פנחס שבעוורתא, דרום־מזרח לשכם.

המקובל רבי יוסף ברוק - נולד בשנת ה'תרס"ט (1909) בלוב לאביו ר' שמעון ולאמו מרים. בגיל שבע התעוור, ועל אף זאת שקד על לימוד התורה יחד עם רבי יעקב כחלון. בשנת ה'תשי"ד (1954) עלה לארץ ישראל. למד בירושלים בישיבת "פורת יוסף" שבקטמון, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת "נהר שלום", במחיצת המקובל רבי מרדכי שרעבי זצוק"ל. למד בבית הכנסת "בית־אל" מפי המקובל רבי יצחק כדורי זצוק"ל. רבי יוסף העניק בביתו מחסה לבחורים שלא נקלטו בישיבה. הסתלק בשנת ה'תשמ"א (1981).

---

ב' באב

רבי משה שטרן - נולד בהונגריה בשנת ה'תרע"ה (1915). בילדותו למד תורה במחיצת אביו, ר' אברהם, ועם סבו הרב יוסף משה טיגרמן. לאחר מכן למד בישיבת פרשבורג במחיצת רבי עקיבא יוסף. לאחר השואה כיהן כרבה של העיר דברצן שבהונגריה. מחבר הספר שו"ת "באר יעקב". הסתלק בשנת ה'תשנ"ז (1997), ונטמן בוודרידג', ניו ג'רזי.

---

ג' באב

רבי שמשון אשכנזי מאוסטרופולי - נולד בשנת ה'ש"ס (1600) בעיר קוריץ שבאוקראינה, לרבי פסח מקוריץ. אמו הייתה בתו של רבי שמשון בצלאל, אחיו של המהר"ל מפראג. רבי שמשון הוא בעל האיגרת המפורסמת, הנחשבת כבעלת סגולה לשמירה מפורענויות במשך כל השנה. נהוג לקרוא אותה בערב פסח, והיא מודפסת ברוב הגדות של פסח. נהרג על קידוש ה' בשנת ה'ת"ח (1648).

ספריו: "דן ידין", "עטרת פז" ו"נפלאות חדשות" על התורה ועל המגילות. נטמן באוקראינה.

---

ד' באב

רבי רפאל אנקווה - נולד במרוקו, בעיר סלא, בשנת ה'תר"ח (1847), לאביו רבי מרדכי ולאמו ביידה. למד תורה אצל רבי יששכר אצראף, שהיה ראש ישיבה ואב בית הדין של העיר סלא, ולימים אף נשא את בת רבו לאישה. בהיותו בן 32 מונה לדיין בכיר בבית הדין הרבני בסלא, ושמו התפרסם בעקבות פסיקותיו. בשנת ה'תר"ס (1900) הקים ישיבה. בגיל 71 התמנה לרב הראשי של יהדות מרוקו. בהיותו כבן שמונים קיבל את "אות עיטור הכבוד" מהממשל הצרפתי.

ספריו: "פעמוני זהב" ו"חידושי רא"ם". הסתלק בשנת ה'תרצ"ה (1935).

רבי מנחם עזריה מפאנו (הרמ"ע מפאנו) - נולד בעיר בולוניה שבאיטליה בשנת ה'ש"ח (1548). בצעירותו למד בוונציה אצל חכמי העיר ומקובליה. היה מגדולי המקובלים באיטליה, ושקד על לימודי הקבלה מרבו רבי עזרא מפאנו. בשנת ה'של"ד (1574) מונה על ידי רבי יוסף קארו לפקח על הדפסת הספר "כסף משנה".

ספריו: "יונת אלם" על חכמת הקבלה, "פלח הרימון" על "פרדס רימונים", ועוד.

---

ה' באב

רבי יצחק בן שלמה לוריא אשכנזי (האר"י הקדוש) - נולד בירושלים בשנת ה'רצ"ד (1534), לאביו רבי שלמה, שהיה מיוחס לשושלת רש"י ולבית דוד המלך ע"ה, ולאמו שרה. בהיותו בן שמונה נפטר אביו, והוא עבר עם אמו למצרים. שם גדל בבית דודו, אחי אמו, רבי מרדכי פרנסיס, ולימים נשא את בתו לאישה.

למד תורה אצל רבי בצלאל אשכנזי במצרים. נחשף לספרי הקבלה ושקד עליהם יומם ולילה. זכה לגילוי אליהו הנביא, שהפציר בו לעלות לארץ ישראל, לעיר צפת, שם יפגוש את רבי חיים ויטאל וילמד אותו את תורת הקבלה.

בשנת ה'ש"ל (1570) הגיע לצפת עם רעייתו, שתי בנותיו ושני בניו. שם לימד את תורת הקבלה לתלמידו המובהק, רבי חיים ויטאל. בתו האחת נישאה לבנו של רבי יוסף קארו, ובתו השנייה נישאה לרבי שלמה סאגיס, ראש ישיבה בצפת. בניו היו רבי שלמה לוריא ורבי משה לוריא.

רבנו האר"י הקדוש חיבר שירי קודש רבים, ובהם "אזמר בשבחין". הסתלק בשנת ה'של"ב (1572). תורתו וספריו נערכו על ידי תלמידו המובהק, רבי חיים ויטאל. נטמן בבית העלמין העתיק בצפת, סמוך לקברו של רבי משה קורדוברו (הרמ"ק).

---

ו' באב

רבי חיים עוזר גרודזנסקי - נולד בשנת ה'תרכ"ג (1863) לרבי דוד שלמה, בעיירה איוויה שבליטא. למד בישיבת וולוז'ין, והיה מגדולי פוסקי ההלכה בדורו. חיבר את שו"ת "אחיעזר", הכולל שאלות ותשובות על חלקי השולחן ערוך. הסתלק בשנת ה'ת"ש (1940), ונטמן בבית העלמין החדש בווילנה.

---

ז' באב

רבי אריה פינקל - נולד בתל אביב בשנת ה'תרצ"א (1931), לרבי חיים זאב פינקל, ממנהלי ישיבת מיר. למד בילדותו ב"אור התלמוד", והיה מן התלמידים הראשונים של ישיבת פוניבז'. למד במחיצת רבי ברוך דב פוברסקי.

נישא לאסתר גיטל. לאחר פטירתה בשנת ה'תשי"ג (1953), נישא בשנית לחנה. שימש כבעל תפילה בימים הנוראים בישיבת מיר במשך יובל שנים. לימים עמד בראש ישיבת מיר במודיעין עילית (ברכפלד).

הסתלק בשנת ה'תשע"ו (2016). בהלווייתו השתתפו עשרות אלפי בני אדם. נטמן בהר המנוחות.

---

ח' באב

רבי שמעון אגסי - נולד בבגדד בשנת תרי"ג (1852). למד בישיבת "בית זילכה". בשנת תרל"ט (1879) נישא לרחל, ועבר ייסורים רבים במשך חייו.

למד במחיצתו של המקובל רבי יהודה פתיה, ובמקביל ללימוד התורה עסק במסחר כדי להתפרנס ולא להזדקק לבריות. נשא דרשות ברבים, עסק בתורת הקבלה וכתב פירושים לספר "שער הגלגולים".

ייסד את אגודת "תומכי תורה", שנועדה לפרנס תלמידי חכמים ומורים.

תחילה נולדו לו שלושה בנים ושתי בנות. אחד מבניו, אהרן, נפטר בערב חתונתו. לאחר מכן נולדו לו שני בנים נוספים - עזרא ציון ואליהו חיים - ושלוש בנות נוספות.

מתלמידיו: רבי יעקב מוצפי, רבי אפרים הכהן ורבי סלמאן חוגי עבודי.

אחד מספריו חיבר לעילוי נשמת בנו שנפטר בערב חתונתו.

הסתלק בשנת ה'תרע"ד (1914), ונטמן בבגדד.

---

ט' באב

רבי יצחק ניסים - הרב הראשי לישראל. נולד בבגדד שבעיראק בשנת ה'תרנ"ו (1895), לאביו רבי רחמים ולאמו עמאם. נישא לויקטוריה.

רבותיו היו הרב צדקה חוצין ורבי שמעון אגסי.

עלה לארץ ישראל בשנת 1925. בשנת ה'תשט"ו (1955) נבחר לכהן כרב הראשי הספרדי לישראל.

מתלמידיו: הרב יעקב הלל שליט"א והרב מרדכי אליהו זצ"ל.

ספריו: "לדור ולדורות" ו"שו"ת היין הטוב".

בשנת 1960, ביוזמתו, הועלו עצמותיו של החיד"א לארץ ישראל ונטמנו בהר המנוחות.

הסתלק בשנת ה'תשמ"א (1981), ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

---

י' באב

יששכר בן יעקב אבינו - בנו התשיעי של יעקב אבינו מלאה. נולדו לו ארבעה בנים: תולע, ישוב, פוה ושמרון. נטמן בחברון.

רבי מסעוד חי רוקח - נולד באיזמיר שבטורקיה, לאביו רבי אהרן רוקח. למד במחיצת רבי יצחק כהן רפופורט ורבי חיים אבולעפיה.

בשנת תק"ט (1749) עלה לארץ ישראל, ושימש כשד"ר (שלוחא דרבנן), כשהוא יוצא לקהילות ישראל בגולה כדי לגייס תרומות לחיזוק היישוב היהודי בארץ ישראל.

בתום שליחותו שב לטריפולי שבלוב, ובני הקהילה ביקשו ממנו להישאר בעיר. הוא היה לדמות רוחנית ותורנית מרכזית, שהשפיעה רבות על יהדות לוב.

ספריו: "מעשה רוקח" על משנה תורה לרמב"ם, וספרים נוספים.

הסתלק בשנת תקכ"ח (1768), ונטמן בטריפולי שבלוב.

---

י"א באב

רבי יצחק בלאזר, המכונה ר' איצל'ה מפטרבורג - נולד בשנת ה'תקצ"ז (1837) בעיירה שניפישוק הסמוכה לקובנה שבליטא. היה מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט.

בשנת תרכ"ב (1862) התמנה לרבה של סנקט פטרבורג, וכיהן בתפקיד במשך שש עשרה שנים.

בשנת ה'תרס"ד (1904) עלה לארץ ישראל. במקביל ללימוד התורה עסק לפרנסתו במסגרת "הוועד הכללי".

הסתלק בשנת ה'תרס"ז (1907), ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

---

י"ב באב

רבי יצחק לייב קצנלנבוגן - נולד בבלארוס לרבי יוסף. שקד על לימוד התורה יומם ולילה, וכיהן כאב בית הדין בעיר ברסט שבבלארוס.

הסתלק בשנת ה'תקצ"ז (1837), ונטמן בבלארוס.

---

י"ג באב

רבי נתן נטע שפירא מקרקוב, המכונה על שם ספרו "מגלה עמוקות" - נולד בשנת ה'שמ"ה (1585), לרבי שלמה שפירא, שקרא לו על שם סבו.

היה מגדולי רבני פולין ומחשובי המקובלים. בשנת ה'שע"ז (1617) התמנה לראש ישיבה בקרקוב, נשא דרשות ברבים והחזיק מוסדות צדקה.

חיבר אלף פירושים שונים על האות א' הזעירה שבמילה "ויקרא", אולם רובם לא שרדו.

הסתלק בשנת ה'שצ"ג (1633). על מצבתו חקוקות המילים:

"פה נטמן איש אלוקי קדוש מן הקדמונים, מגלה עמוקות ורזין ומטמונים."

מקובל לומר עליו כי זכה לגילוי אליהו פנים אל פנים.

נטמן בבית העלמין היהודי העתיק בקרקוב.

---

י"ד באב

רבי מרדכי בירדוגו, המכונה "המרבי"ץ" - נולד במרוקו בשנת ה'תע"ה (1715), לרבי יוסף.

בצעירותו למד תורה עם בן דודו, רבי משה בירדוגו, שכיהן כאב בית הדין בעיר מקנס.

לימים שימש כרב העיר, השיב תשובות הלכתיות ליהודי מרוקו כולה ועסק גם בשחיטה.

ספריו: שו"ת "דברי מרדכי", הכולל שאלות ותשובות על ארבעת חלקי השולחן ערוך, חידושים על הש"ס וכתבי יד נוספים שטרם הודפסו.

---

ט"ו באב

התנא רבי נחום איש גמזו - מן הדור השני לתנאים, ורבו של רבי עקיבא.

מקור כינויו מובא בתלמוד הבבלי (מסכת תענית): על כל מאורע שהיה פוקד אותו היה אומר: "גם זו לטובה", ומכאן כינויו - "איש גמזו".

נטמן בצפת.

רבי אשר פרלוב מסטולין - נולד בשנת ה'תקפ"ז (1827) בסטולין, לאמו חוה. למד תורה בבית אביו, רבי אהרן מקרלין, בעל הספר "בית אהרן".

לאחר פטירת אביו בשנת ה'תרל"ב (1872) התמנה לממלא מקומו כאדמו"ר החמישי של חסידות קרלין־סטולין.

כיהן כאדמו"ר במשך כשנה בלבד, מאחר שנפטר במגפה שפרצה בעיר דרוהוביץ', ולכן כונה "האדמו"ר הצעיר".

הסתלק בשנת ה'תרל"ג (1873).

לאחר הסתלקותו מילא את מקומו בנו, רבי ישראל מסטולין, המכונה "הינוקא".

נטמן באוקראינה.

---

י"ז באב

רבי רפאל יהושע עזריאל - נולד בירושלים בשנת ה'תרל"ה (1875). בעת לידתו נקרא יהושע, ובילדותו נוסף לו השם רפאל.

למד תורה אצל רבי יעקב מאיר, מנהל ישיבת "אוהל יעקב". פרסם חלק מחידושיו ב"מאסף", כתב עת תורני.

הסתלק בשנת ה'תשי"ט (1959), ונטמן בהר המנוחות בירושלים.

---

י"ח באב

רבי ישראל זיתון - נולד בתוניס בשנת ה'תר"ם (1880), או בשנת 1840 לפי מקורות אחרים, ולמד בצעירותו אצל רבי ישועה בסיס, הרב אברהם הכהן יצחקי ורבי אברהם חג'אג'.

בשנת ה'תרנ"ח (1898), בהיותו בן 58, השיב בבית דינו אלפי תשובות שנשלחו אליו מכל רחבי תוניסיה.

בשנת ה'תרע"ח (1918) התמנה לראש רבני תוניסיה.

ספריו: "זית רענן" על השולחן ערוך, ומאות כתבי יד נוספים שטרם הודפסו.

---

י"ט באב

רבי יעקב כולי, מחבר הספר "מעם לועז" - נולד בירושלים לרבי מכיר.

מילדותו התחנך בקדושה, מיעט בשינה ושקד על לימוד התורה.

בהמשך עבר לצפת, שם ערך את כתבי היד של סבו, רבי משה בן חביב. לאחר מכן נסע לקושטא כדי להדפיס את ספרי סבו.

עליו כתב החיד"א:

"הכרתי תוקף פעולת הצדיק מורנו הרב יעקב כולי הפלא ופלא, כי היה סופר מהיר ובקי בש"ס ובפוסקים ובמפרשים, וכנראה בספר 'מעם לועז' אשר חיבר כדי לזכות את הרבים. אשריו ואשרי חלקו."

הסתלק בשנת ה'תצ"ב (1732), ונטמן בטורקיה.

---

כ' באב

רבי לוי יצחק שניאורסון, המכונה רבי לוי'ק - נולד בשנת ה'תרל"ח (1878) ברוסיה, לאביו רבי ברוך שניאור ולאמו רחל.

כיהן כרבה של העיר יקטרינוסלב שבאוקראינה.

בשנת ה'תר"ס (1900) נישא לחנה. את סמיכתו לרבנות קיבל מרבי חיים מבריסק.

בשנת ה'תרצ"ט (1939) נאסר בשל פעילותו להפצת היהדות, שנאסרה באותם ימים על ידי השלטון הסובייטי. לאחר חקירות וייסורים נגזר עליו גלות לעיר צ'יאלי שבקזחסטן.

שהה שם ארבע שנים. לאחר שחרורו עבר לעיר אלמא אטא, שם שימש כרב בית הכנסת.

ספריו: "ילקוט לוי יצחק על התורה", "פניני לוי יצחק" וספרים נוספים.

הסתלק בשנת ה'תש"ד (1944), ונטמן בקזחסטן.

---

כ"א באב

רבי אהרן רוקח, האדמו"ר הרביעי של חסידות בעלז, המכונה המהר"א מבעלז - נולד בעיר בלז שבאוקראינה בשנת ה'תר"ם (1880), לאביו רבי יששכר רוקח, האדמו"ר השלישי מבעלז, ולאמו בתיה רוחמה.

גדל במחיצת סבו, רבי יהושע רוקח.

בליל שבת פרשת עקב, בשנת ה'תשי"ז (1957), נשא דרשה ובה אמר:

"כשאבא או רבי נפטר מן העולם, אם בניו או תלמידיו ממשיכים להתנהג בדרך הטובה שלימד אותם - הם מרבים את שכרו של האבא או הרבי בעולם העליון."

לאחר פטירתו ראו חסידיו בדברים אלו מעין צוואה רוחנית.

במוצאי אותה שבת נפטר בבית החולים שערי צדק.

נטמן בהר המנוחות בירושלים.

---

כ"ב באב

רבי רפאל מיוחס - נולד בירושלים בשנת ה'תס"א (1701), לרבי שמואל מיוחס.

בשנת תקי"ו (1756), בהיותו בן 55, התמנה לראשון לציון ולרבה הראשי של ירושלים, ושימש בתפקיד עד לפטירתו.

הסתלק בשנת ה'תקל"א (1771), ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

---

כ"ג באב

רבי יעקב ישראל קנייבסקי, המכונה הסטייפלר - נולד בשנת ה'תרנ"ט (1899), לרבי חיים פרץ ולאמו ברכה.

בהיותו בן אחת־עשרה התייתם מאביו, ואמו שבה עם ילדיה לעיירת הורונוסטייפל שבאוקראינה. על שם עיירה זו דבק בו הכינוי "הסטייפלר".

בילדותו למד בישיבת נובהרדוק. בהמשך גויס לצבא האימפריה הרוסית.

בשנת ה'תרפ"ה (1925) הוציא לאור את ספרו הראשון, "שערי תבונה".

בשנת ה'תרפ"ז (1927) נשא לאישה את פעשא מרים קרליץ, בתו של רבי שמריהו יוסף קרליץ ואחותו של ה"חזון איש", אשר היה השדכן ביניהם.

בשנת ה'תרצ"ד (1934) עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק.

הסטייפלר היה כבד שמיעה, ולכן רבים מן הפונים אליו היו מגישים לו את שאלותיהם בפתקים ובמכתבים. לאחר שהיה קורא את הדברים, היה משיב ומברך.

בנו הוא רבי חיים קנייבסקי.

הסתלק בשנת ה'תשמ"ה (1985), ונטמן בבני ברק.

---

כ"ד באב

רבי אפרים זלמן מרגליות - נולד בשנת ה'תקכ"א (1761) בבלארוס, לרבי מנחם מרגליות.

למד אצל דודו, רבי אלכסנדר סנדר מרגליות, ולאחר מכן בישיבתו של רבי יצחק אייזיק מקוריץ.

התמסר ללימוד התורה וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית.

משפחת מרגליות ייחסה את שורשיה לרש"י ולבית דוד.

מן המפורסמים שבספריו הוא "מטה אפרים".

הסתלק בשנת ה'תקפ"ח (1828).

---

כ"ה באב

רבי יעקב משולם אורנשטיין, המכונה "ישועות יעקב" - נולד בעיירה סטנוב שבאוקראינה בשנת ה'תקל"ה (1775).

בילדותו נפטר אביו. לימים התמנה לרבה של לבוב.

בשנת תקס"ה (1805) התמנה לרב העיר ולראש הישיבה.

ספרו המפורסם הוא "ישועות יעקב" על השולחן ערוך, נוסף על ספרים רבים אחרים.

הסתלק בשנת ה'תקצ"ט (1839), ונטמן בלבוב.

---

כ"ו באב

רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, המכונה "יואליש" - נולד בעיירה סיגט שבהונגריה בשנת ה'תרמ"ז (1887), לאביו רבי חנניה יום טוב ליפא ולאמו חנה.

כבר מנעוריו נשא דרשות ברבים, ועוד קודם לנישואיו קיבל כתבי סמיכה משמונה רבנים.

בשנת 1932 ביקר בירושלים.

ספריו: "ויואל משה", "דברי יואל" וספרים נוספים.

הסתלק בשנת ה'תשל"ט (1979), ונטמן בקריית יואל שבמדינת ניו יורק, ארצות הברית.

---

כ"ז באב

המקובל רבי יהודה משה יהושע פתיה - נולד בבגדד בשנת ה'תרי"ט (1859), לרבי משה בן רבי יהושע ולאמו חנה.

כבר בילדותו החל לשקוד על לימוד התורה. לאחר מכן למד בבית המדרש "בית זילכה". בצעירותו האזין לדרשותיו של רבי יוסף חיים, ה"בן איש חי".

בהיותו בן שבע־עשרה הוסמך להוראה על ידי רבי עבדאללה סומך, ובאותה תקופה החל לעסוק גם בתורת הקבלה אצל ה"בן איש חי".

נודע כמי שערך תיקוני נפש ואף הוציא דיבוקים, כפי שמתואר בספרו "מנחת יהודה - הרוחות מספרות". נוסף על כך היה בקי בפתרון חלומות.

בשנת ה'תרצ"ד (1934) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים.

בתקופת השואה נהג לערוך תיקון חצות בקבר רחל.

מתלמידיו: חכם רבי סלמאן מוצפי זצוק"ל.

על מצבתו חקוק הפסוק:

"והלך לפניך צדקך, כבוד ה' יאספך."

הסתלק בשנת ה'תש"ב (1942), ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

---

כ"ח באב

רבי אברהם חיים עדס (ענתבי) - נולד בחלב שבסוריה בשנת ה'תר"ך (1860), לרבי יצחק ולאמו רחל.

בצעירותו למד אצל הרב מרדכי עבאדי והרב עזרא טוויל הכהן.

בהיותו בן עשרים נשא לאישה את צ'לחה, בת רב העיר חלב.

בהמשך למד במחיצת הרב יצחק שרים, ולאורך השנים העמיד תלמידים רבים, שהיו לימים מרבני העיר.

בשנת ה'תרנ"ו (1896) עלה לירושלים בעזרת רבי שלמה מוסאיוף.

נמנה עם מייסדי ישיבת המקובלים "נהר שלום".

נודע כבעל רוח הקודש.

ספריו: "תורת אברהם".

הסתלק בשנת ה'תרפ"ה (1925), לאחר שנדרס למוות בידי אוטובוס שעלה על המדרכה.

נטמן בהר הזיתים בירושלים.

---

כ"ט באב

רבי שמואל סלנט - נולד בשנת ה'תקע"ו (1816), לרבי צבי הירש, בעיירה וולקוביסק שבאזור ביאליסטוק.

בילדותו למד תורה אצל אביו, ולאחר מכן אצל הרב צמח שפירא.

לימים נודע בכינוי "העילוי מקיידאן", ובהמשך למד בישיבת וולוז'ין.

הוסמך לרבנות על ידי רבי אברהם אבלי, אב בית הדין.

בשנת ה'תר"א (1841) עלה לירושלים, שם התגורר בדירה קטנה וצנועה.

פעל רבות למען יהודי ירושלים, גייס כספים לחיזוק היישוב היהודי וסייע בגיוס תרומות לבניית בית הכנסת החורבה.

הסתלק בשנת ה'תרס"ט (1909), ונטמן בהר הזיתים בירושלים.