הרב דב קוק הוציא 40 שקל ואמר: "זה מה שיש לי"

בחג הפורים אירע נס גדול לישראל והפור התהפך לטובה. אלא שעד שהגענו לנקודה הזו, עם ישראל חווה ימים לא פשוטים בכלל. אחשוורוש הזמין את העם היהודי לסעודה שלו, בעוד מרדכי היהודי הזהיר את העם שלא להשתתף בסעודה. העם מיאן להקשיב למרדכי ובכל זאת השתתף בסעודה, ומה שקרה לאחר מכן - המן גזר גזרה לכלות את עם ישראל. מרדכי למעשה היה צריך לבוא ולהושיע אותנו מחדש.  

מכאן אנו למדים שבכל דור הקב"ה שותל צדיקים בעם, שעלינו לכבד לייקר ולהוקיר, כי בסופו של דבר הם יכולים למנוע את הגזרה ואף לבטל אותה ולהושיע אותנו.  

מסופר על יהודי שהיה גבאי בבית כנסת עתיק בתל אביב לפני שנים. הוא החליט שהוא רוצה לשפץ את בית הכנסת שלו ונסע להיפגש עם הרב דב קוק שליט"א בטבריה. בפגישה אמר הגבאי לרב כי ברצונו לשפץ את בית הכנסת, על מנת שיגיעו יותר יהודים להתפלל בו, אלא שאין באפשרותו את האמצעים וידו אינה משגת. שמע אותו הרב והוציא לפתע מכיסו 40 שקלים, תוך שהוא מעניק לו אותם ומבקש ממנו לשפץ באמצעותם את בית הכנסת. אותו גבאי יהודי היה תמים, אוהב תורה ומכבד תלמידי חכמים. הוא לקח את הסכום הפעוט ונכנס לחנות הקרובה לקנות פח צבע קטן ומברשת צבע. חשב אותו היהודי מה יוכל לשפץ עם פח הצבע בבית הכנסת. בחצר של המקום הבחין הגבאי בסוף הגדר בכדורי ברזל והחליט לצבוע אותם, בהתחשב בכמות הקטנה של הצבע שהיתה ברשותו.

לפתע עוצר ליד המקום יהודי ומבקש להיכנס לבית הכנסת. אותו הגבאי הכניסו בשמחה ושמע ממנו לפתע כי המקום מעלה בו נוסטלגיה של ממש, מכיוון שאביו היה נוהג להתפלל באותו בית הכנסת עתיק, וביקש מאותו הגבאי לעשות מעשה ולשפץ את בית הכנסת לזכרו של אביו. וכך היה, תוך שלושה חודשים שילם אותו אדם כחצי מיליון שקלים לטובת שיפוץ בית הכנסת. הנס הזה אירע כי אותו גבאי הלך בתמימות והאמין בתלמידי חכמים, מתוך מחשבה שאם הרב קוק אמר, הוא וודאי יודע לקיים. מתוך כך אנו צריכים לעבוד על עצמנו ולתקן את אותו החטא של המגילה, לשמוע בעצת חכמים ולכבד ולייקר את צדיקי הדור.