רבי צדקה חוצין, שפעל למען העדה הספרדית בארץ

הרב הגאון והמקובל רבי צדקה חוצין זצוק"ל

בתאריך ח' שבט ה'תרל"ו בבגדד (עיראק) נולד רבי צדקה חוצין בן רבי משה.

רבי חוצין הוא דור שישי לרבי צדקה חוצין הראשון בעל ספר "צדקה ומשפט", שהיה צדיק ועניו בקי עצום בכתבי האר"י ובתורת הקבלה.

על אף אילן היוחסין המפואר, מקטנותו ינק הילד צדקה את התורה הקדושה, בבית המדרש "בית זילכה".

חכם יוסף חיים, ה"בן איש חי", והרב עזרא דנגור זצוק"ל היו הנחו את דרכו, לימדו אותו והעבירו לו את חוכמתם. לימים, כשגדל הרב חוצין נשא לאישה את הרבנית נועם.

מעל ארבעת אלפים תלמידים – בתלמוד תורה שיסד הרב, למדו כל אלפי ילדים.

היה מוהל מומחה ומפורסם, הכניס אלפי תינוקות בבריתו של אברהם. כל לימוד תורה שלו לדורות הבאים היה בלי שכר כלל.

הרב חוצין סירב לקבל על עצמו משרה רבנית, ונזהר כל ימי חייו לא ליהנות מכתרה של תורה, ולא נזקק לתמיכת הציבור, אלא עזר סייע לכל נזקק. וכל מעשיו היו לשם שמיים, מתוך אהבת ה' הבריות ואהבת הזולת.

בכל ערב היה אוסף את בעלי העסקים ולומד עמהם הלכות ללא שום תמורה.

לפני כל תפילת שחרית הקפיד לטבול במקווה טהרה להתפלל בתפילת ה"נץ" והתנזר מאכילת בשר, (מחשש כשרות הבשר) הקפיד לקיים את המצוות התליות בארץ: לקט, שכחה, פאה ומעשרות, מתוך חביבות רבה לכל מצוה.

בשנת ה'תרפ"ו (1926) עלה לארץ ישראל עם משפחתו לירושלים, ולאחר מספר שנות השתקעות, השתמש בכספיו האיישים כדי לבנות את בית כנסת. כשהסתיימה הבנייה קרא לו "שמש צדקה" (ברחוב חגי 6 בירושלים). בבית הכנסת "שמש צדקה" היה מעביר שיעורי תורה ומוסר, בדברי נחמה ועל הגאולה העתידה.

רבי חוצין כתב את ספר המוסר "מקיץ נרדמים" המכיל דברי מוסר.

בתאריך א' באדר תשכ"א יום שישי (1961) מסר את נשמתו הקדושה ליוצרה ונקבר בבית העלמין שבסהנדריה. 

זכותו תגן עלינו,
אמן