הפסקים שעשו רעש בעולם: כמה עובדות על הרב אוירבך

הרב שלמה זלמן אויערבך זצוק"ל, מגדולי פוסקי ההלכה וראש ישיבת "קול תורה", כמה עובדות עליו:

בתאריך כ"ג תמוז ה'תר"ע (1910) נולד בירושלים בשכונת "שערי חסד", לאמו הרבנית צביה (ממשפחת פורוש) ולאביו רבי חיים. למד בישיבת "עץ חיים" ועסק בכל תחומי התורה בהלכה, מדע ורפואה.

בליבו של הצדיק תמיד הייתה אהבת הבריות, זה התבטא בכך שדלת ביתו הייתה פתוחה  לכל מאן דבעי, לכל מענה, לכל שאלה ולכל ברכה. חיוכו של הרב היה ניכר על פניו בעת קבלת האורחים. היה בעל ענווה, וברח מהכבוד.

הרב שלמה זלמן אוירבך היה מהפוסקים הראשונים שדנו הלכתית הנושא החשמל, ועל כך כתב את פסקיו בקובץ מאמרים בענייני החשמל בשבת.

"מאורי אש", "מעדני ארץ". סדרת "מנחת שלמה" ועוד ספרים רבים יצאו לאור לאחר פטירתו, הם הוצאו לאור על ידי בני משפחתו.

באחד הימים התלווה אליו תלמידו לביתו והנה הוא מבחין שרבו רבי זלמן אויערבך מסדר את פאותיו וזקנו שאל את רבו: "האם יש אורחים בביתך שהנך מסדר כך את זקנך ופאותיך?"

ענה לו הרב: "אני יודע שהשכינה בביתי זוהי אשתי! ואני מסדר את עצמי לכבודה". הושפע רבות מאביו, רבי חיים יהודה, שהיה ראש ישיבת "שער השמיים", ממנו ינק קדושה, טהרה ואהבת התורה.

הרב שלמה זלמן אוירבך היה תלמיד של הרב איסר זלמן מלצר, ראש ישיבת "עץ חיים" בירושלים. ותלמידו של הרב שמשון אהרון פולונסקי, מגדולי הפוסקים בירושלים.

"וראו עיניך את מוריך", זוהי אמירה שליוותה את הרב אוירבך, בגדילתו לצידם הצליח לינוק את הערכים העצומים שהעבירו לו, וכך זכה גם הוא לשמש כמנהיג ומורה רוחני לעם ישראל.

כשעם ישראל היה מבחין ברבי אוירבך תמיד היו ניגשים אליו, להתייעץ עימו ולקבל ברכה. בגישתו הסבלנית, המכבדת והאוהבת היה מקשיב לכל אחד ואחד. באחד הימים (חמישי) עקב גילו המופלג מעד בדרך לבית הכנסת, ולמרות זאת התעקש להגיע לבית הכנסת ולהתפלל.

בסיום התפילה נאלץ לנסוע לבית החולים, שם ביקש מבני משפחתו בגדים לשבת שמא ישאר בבית החולים גם למחרת (שישי). עקב חולשתו בבוקר של יום שישי התפלל הצדיק שחרית בישיבה, ולאחר מספר שעות איבד את הכרתו. ביום ראשון, כ' אדר א' מסר את נשמתו הקדושה לבוראה.