סיפורו של נין הרב שנפל בשבי הסורי והפך לאתוס צה"לי

כמות החיילים שנחטפה בבוקר יום שבת בשבעה באוקטובר העלתה מן הסתם חשש ממשי במערכת הביטחון. לובשי מדים בדרגות בכירות נשבו, כמו גם חיילים ולוחמים שמשרתים בתפקידים רגישים וחשופים לסודות מדינה.

באמצע שנות החמישים נפל בשבי הסורי לוחם בשם אורי אילן. הוא נולד בקיבוץ גן שמואל שבצפון הארץ, לשלמה ולפייגה אילנית - בתו של הרב שרגא פייבל הינדס ונכדתו של הרב שמעון שקופ, מגדולי ראשי הישיבות באירופה בשנים שלפני קום המדינה. 

במבצע "צרצר" להשבת מתקן מודיעיני צה"לי נשבה רב טוראי אורי, יחד עם חמישה לוחמים נוספים, בשבי הסורי. מאותו רגע היה נתון לתרגילים פסיכולוגיים מורכבים שהפעילו עליו שוביו. הם סיפרו לו כי כל חבריו נהרגו אחרי שבחרו לשמור על זכות השתיקה. תרגיל ההונאה הזה גרם לו להחליט לשים קץ לחייו ובלבד שלא למסור לאויב שום מידע נגד מולדתו.

בחירתו הועלתה על נס על ידי רבים ויצרה סביבו אתוס צה"לי וסמל של הקרבה למען ביטחון המדינה. "החייל נשא על גופו הצעיר ובכוח רצונו את משימת הביטחון של עמו", ספד לו הרמטכ"ל דאז, משה דיין. הוא חשף כי בפתק שהותיר בנעליו והתגלה בנתיחת גופתו, הוא כתב: "לא בגדתי - התאבדתי".

דילמת "נוהל חניבעל" עולה בעל כורחה באירועים כמו טבח שמחת תורה. הנוהל השנוי במחלוקת גורס כי יש לפעול בצורה המקסימלית לחילוץ חיילינו מידי החוטפים גם במחיר של פגיעה שתוביל להריגתם או לפציעתם.