מה קורה לנו בגוף כשאנחנו צמים, ומהי דעת הרמב"ם בנושא?

כאשר אנו צמים מספר שעות, הגוף שלנו עובר סדרה של שינויים כדי לשמור על אנרגיה ותפקוד. לקראת צום תשעה באב שיחול מחר, להלן סקירה כללית של מה שקורה בגוף מבחינה בריאותית, במהלך שעות הצום:

1. דלדול גליקוגן: בשעות הראשונות של הצום, הגוף מסתמך בעיקר על גליקוגן, אשר מאוחסן כגלוקוז בכבד ובשרירים, לצורך קבלת אנרגיה. ככל שמאגרי הגליקוגן מלאים יותר, הגוף עובר לשימוש בהם, שנחשבים למקורות דלק חלופיים.

2. שריפת שומנים: לאחר שמאגרי הגליקוגן מתרוקנים, הגוף מתחיל לפרק שומן מאוחסן לאנרגיה באמצעות תהליך הנקרא ליפוליזה. חומצות שומן משתחררות מרקמת השומן והופכות למולקולות הנקראות קטונים, שיכולות לשמש כמקור אנרגיה על ידי רקמות רבות, כולל המוח.

3. קטוזיס: כאשר הגוף מסתמך על קטונים כמקור דלק ראשוני, הוא נכנס למצב הנקרא קטוזיס (מצב שמתרחש בדיאטת קיטו למשל, שמבוססת על הפחתת פחמימות והגברת חלבונים). קטוזיס הוא מצב מטבולי המתרחש בתקופות של צום או צריכת פחמימות נמוכה. הגוף נעשה יעיל בניצול מאגרי שומן לאנרגיה, מה שעלול להוביל לירידה במשקל.

4. ויסות סוכר בדם: במהלך הצום, הגוף שומר על רמות הסוכר בדם על ידי שחרור גלוקוז מאוחסן מהכבד בתהליך הנקרא גלוקונאוגנזה. זה עוזר לספק אנרגיה לתאים, במיוחד אלה המסתמכים על גלוקוז, כגון המוח.

ומה אומר על כך הרמב"ם? בכתביו מביא גדול הרופאים בכל הזמנים כי הצום הוא "אחד משמונה דברים המחלישים את הגוף ומכבידים עליו", אולם עתים שהצום הוא דווקא בריא, זאת כאשר מדובר באדם בריא. 

במידה ולא סובלים מהתייבשות, לדברי הרמב"ם צום של כמה שעות שנעשה תוך בקרה, הוא יתרון עצום לגוף ומחולל נפלאות בריאותיים לרוב.