התכלית של האמונה - מהי?

 

גם כשכבר מדברים על אמונה, מנסים להשיב לה את כבודה האבוד בהרבה דיבורים של שכל, כביכול אפשר הכל להסביר... "אצל העולם אמונה הוא דבר קטן", מכריז רבי נחמן, "ואצלי - אמונה הוא דבר גדול מאוד" (שיחות הר"ן ל"ג). "העיקר הוא האמונה. וצריך כל אחד לחפש את עצמו ולחזק את עצמו באמונה" (ליקוטי מוהר"ן חלק ב` תורה ה`). "ובאמת אמונה הוא עניין חזק מאוד, וחייו חזקים מאוד על ידי אמונה. כי כשיש לו אמונה, אפילו כשבאים עליו ייסורים, חס ושלום, יוכל לנחם עצמו ולהחיות את עצמו. כי השם יתברך ירחם עליו וייטיב אחריתו, והיסורים הם לו לטובה ולכפרה ובסוף ייטיב לו השם יתברך, בעולם הזה או בעולם הבא.

 

אבל מי שאין לו אמונה, כשבא עליו איזה צרה, אין לו למי לפנות ואין לו במה להחיות ולנחם את עצמו" (שיחות הר"ן ל"ב). אכן צריך לברר את האמונה מדמיונות ומתפילות, שלא תהיה אמונת שווא כוזבת, כי אם אמונה עם דעת. אבל אין להתבייש בה, ואין כל צורך לעטוף אותה באצטלא של שכל. צריך לשאת אותה בגאון ולומר: אני יהודי מאמין. "אני מאמין באמונה שלמה, שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים, והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים". "אני מאמין באמונה שלמה, שהבורא יתברך שמו יודע כל מעשה בני האדם וכל מחשבותם". להאמין בה` ובהשגחתו, אין פירושו של דבר להאמין רק כשנדמה לנו שאנו מבינים את דרכיו. כמה קטנים היו אלו שיצרו את אלילי יוון, שהאמינו בהעתק מוגדל של בני אנוש, על כל תאוותיהם ואנוכיותם. כמה קטן הוא "אלוקים" זה שהאדם מבינו... אם יש לנו קושיות על הנהגת ה` בעולמו, אומר רבי נחמן, כך נאה וכך יאה לבורא עולמים, שמחשבתו תהיה רחוקה מאיתנו ובלתי מובנת לשכלנו. שאם לא כן, אילו היינו מבינים את דרכיו, במה היה רם ונישא מאיתנו? בשל מה נקרא הוא בורא ואנו נבראים? (ליקוטי מוהר"ן חלק ב` תורה נ"ב).