לא להתפלל, להיות: כיצד אתה יכול להיות התפילה עצמה?

באחד הימים הגיע עני אל אדם עשיר לבקש את עזרתו. אך מכיוון שהיה לבוש כסוחר, ולא ניכר עליו שהוא בדוחק גדול, צריך היה העני להסביר לעשיר את מצבו הדחוק, כדי שיואיל לתת לו מספר פרוטות.

אמר לו העשיר: "אילו היית בא לפניי קרוע בגדים ומלוכלך, לא היית צריך כלל לפתוח את פיך ולספר על דוחקך, מעצמי הייתי רואה את מצבך ומיד נותן לך את מבוקשך... (רבי שמחה בונים מפשיסחא)

מה מונע מאיתנו לעיתים את קבלת תפילותינו? החשיבה שאנו מסוגלים לפתור את הדבר בעצמנו, החשיבה ש"אולי" בורא עולם יכול לעזור לנו...

דוד המלך אמר בתהילים (קט', ד'): "תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי וַאֲנִי תְפִלָּה" - הסביר רבי שמחה את המילים וַאֲנִי תְפִלָּה, שאדם צריך לעשות עצמו נזקק, עני, חסר, ואז, ללא מילים, ניכר עליו רצונו, הוא בעצמו, האישיות שלו, המצב בו הוא נמצא, זוהי התפילה, ואני תפילה - כמו שאני עכשיו, זוהי תפילתי.

תפילה היא הכלי שלנו למילוי חסרונותינו, היא ה"קונגו" השובר את החומות שאנו יצרנו בינינו לבין בוראנו.

כשאדם מסיר את "האני" שלו, את האגו שלו, את הגאווה, והופך עצמו מאני לאין, הוא הופך לתפילה עצמה, הוא כנוע לפני הבורא, משליך עליו את מצוקותיו, מנטרל את כוחי ועוצם ידי, ותפילתו נשמעת וקרוב לוודאי שאף תעשה פירות.

מצבו של האדם הוא בעצם התפילה, לא צריך להיות קרוע בגדים, להיות מלוכלך ומושפל כדי להראות עד כמה הוא מסכן ודל, אלא הדברים הללו צריכים לבוא מתוכו, מהפנימיות שלו, להרגיש כך כלפי בורא עולם, להרגיש דל וחסר כל לעומת יכולת הבורא להשפיע ולעזור לך... תעשה זאת, אתה תהיה התפילה עצמה ואז מילותיך יחדרו את חומות המגן המפרידות בינך לבין ישועתך...

יום טוב ובשורות טובות

לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים. אמן!

("חיזוק יומי" - רונן קרתא)