יום ההילולה של רבי סלמן מוצפי זצ"ל: 11 עובדות עליו

היום, י"ז בטבת, מציינים חמישים ואחת שנים להילולת המקובל האלוקי רבי סלמן מוצפי זצוק"ל, מגדולי חכמי ישראל בדורות האחרונים, שעליו נאמר: "צדיק כתמר יפרח".

להלן אחד עשר פרקים מחייו והנהגותיו, המאירים את דמותו הגדולה ומורשתו הרוחנית.

1. לידת הצדיק

רבי סלמן מוצפי נולד בבגדאד שבעיראק בכ"ז בשבט שנת ה'תר"ס, שנת 1900 למניינם. הוא נפטר בי"ז בטבת ה'תשל"ה, בשנת 1974. אביו היה רבי ציון מאיר זצ"ל, בנו של רבי יחזקאל זצ"ל, מייסד ישיבת "בני ציון", אחת הישיבות החשובות בעיר.

2. שאיפת הצדיק

בילדותו הושפע רבי סלמן מדמות אחת רבת עוצמה, שאליה שאף להידמות בכל דרכיו והליכותיו, רבנו חכם יוסף חיים זיע"א, בעל ה"בן איש חי". הוא האזין לדרשותיו שעות ארוכות בבית הכנסת הגדול, שבו התכנסו מדי שבת קודש אלפים רבים. מבין כל הקהל זכה רבי סלמן לנשק את ידיו הקדושות של חכם יוסף חיים ולקבל ממנו ברכה מיוחדת, שיזכה להיות תלמיד חכם בתורה. ברכה זו התקיימה במלואה. כאשר היה בן תשע בלבד, נפטר רבו בשנת ה'תרס"ט.

3. תפילת הצדיק

לאחר פטירת רבו קיבל על עצמו רבי סלמן, למרות גילו הצעיר, להוסיף על עבודת הקודש. הוא שקד בלימוד ספרי מוסר יסודיים ובהם "ראשית חכמה", "פלא יועץ", "שבט מוסר" ו"חובת הלבבות". במקביל חיבר קונטרס תפילות בשם "ספר התפילות מגוונות", שבו ליקט תפילות במשך כל שעות היממה. בתוך כך חיבר גם תפילה אישית ובה ביקש מבורא עולם לפתוח לפניו שערי חכמה ולזכותו לעסוק בתורה לשמה.

4. עמל הצדיק

כבר בגיל שש בלבד היה בקי בחמישה חומשי תורה, בנביאים, בכתובים ובטעמי המקרא. נכדו של חכם יוסף חיים, רבי דוד חיים זצ"ל, העיד כי יחד עם חברו הרב ניסים כדורי חזן זצ"ל למד רבי סלמן את כל הש"ס טרם הגיע לגיל עשרים. נוסף לכך קיבל תעודות הסמכה לשחיטה ולמילה מפי שבעה מגדולי הרבנים והדיינים בעיר.

5. פרנסת הצדיק

לצורך פרנסתו זכה לסיוע מהגביר מנחם דניאל, איש עסקים נודע ומוערך, שהפקיד בידיו את ניהול החשבונות הראשי. חכמתו, יושרו ומידותיו של רבי סלמן עוררו הערכה רבה, ומעשיו היו קידוש שם שמיים ברבים. את עיקר זמנו הקדיש ללימוד התורה, כמאמר חז"ל שגדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמיים.

6. הצדיק בישראל

ביום שישי, בפרשת כי תבוא, בהיותו בן שלושים וחמש, עלה רבי סלמן עם אמו ואשתו לארץ ישראל. את השבת הראשונה עשה בטבריה, ובבית הכנסת שם לא נמצא כהן. כיבדוהו לעלות לתורה, והוא קרא את הפסוק "והיה כי תבוא אל הארץ", וראה בכך סימן טוב מן השמיים.

7. תורת הצדיק

את בית מדרשו קבע בבית הכנסת של ישיבת המקובלים בשכונת הבוכרים בירושלים. שם למד שעות ארוכות עם מורו הרב יעקב מונסה זצ"ל בסידור הרש"ש. רבי סלמן שקד יומם ולילה, ונהג לישון כשעתיים בלבד בלילה. הוא הקים במסירות נפש את ישיבת "בני ציון" בארץ, ולאחר קריאת שמע שעל המיטה, שנמשכה שעה שלמה בכוונות עמוקות, היה קם בחצות הלילה ובוכה על גלות השכינה מתוך ציפייה לגאולה.

8. צדיק בכל דרכיו

רבי סלמן נהג לפקוד כמאה קברי צדיקים ברחבי הגליל העליון והתחתון. לכל מקום ייחד תפילות מיוחדות למען כלל ישראל, וחיבר קונטרס בן מאה וחמישים עמודים בכתב ידו, ובו סדרי לימוד ותפילה לכל קבר. לכל צדיק כתב גם את עיקר משנתו ותורתו, כדי שזכותם תגן על העם כולו.

9. ענו וצדיק

אחת המצוות החביבות עליו במיוחד הייתה מצוות "מפני שיבה תקום". לאחר התפילה נהג לשבת סמוך ליציאה ולעמוד בפני כל זקן ותלמיד חכם. גם בזמני חולשה הקפיד לקיים מצווה זו במסירות רבה.

10. צדיק באחרית ימיו

ביום א' בטבת, באמצע תפילת שחרית, הביט בקהל וברך כל אחד ואחד לשלום. לנכדיו הקטנים היה חוזר ואומר בהתרגשות: "תורה תלמדו, העיקר בעולם היא התורה". בימיו האחרונים עסק בלימוד משניות וזוהר, ולחש תפילות מפיו הקדוש.

11. בקשתו האחרונה

רגעים ספורים לפני פטירתו ביקש כוס תה, בירך ברכת "שהכל נהיה בדברו", ושכב על צד ימין כשראשו מופנה מזרחה. בני משפחתו הקיפוהו, ובנו הגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א סיפר כי לאחר קריאת שמע יצאה נשמתו בטהרה ובקדושה.

רבי סלמן מוצפי נטמן בהר המנוחות בירושלים. כחמש שנים לפני פטירתו הותיר צוואה לבני משפחתו בנוגע לסדרי ההנהגה לאחר מותו, כמובא בהרחבה בספר "עולמו של צדיק" שערך בנו.

ספריו וחיבוריו

בין חיבוריו: "שפתי צדיקים", "ספר תפילות", "האלף לך שלמה" על עץ חיים, "אורח צדיקים" ועוד. ספרים אלו נערכו והוצאו לאור בידי בנו הגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א בישיבת "בני ציון" בירושלים.

זכותו של רבי סלמן מוצפי תגן בעדנו.
הדליקו נר לזכרו.

בברכה,
הצב"י ארז קדוסי