דף יומי: הדף היומי לצפייה - ראש השנה י"ד - י"ז חשוון
ראש השנה י"ד - הרב פנחס יוסף אקרב

מסכת ראש השנה

דף יומי: הדף היומי לצפייה - ראש השנה י"ד - י"ז חשוון

דף יומי: הדף היומי לצפייה - ראש השנה י"ד - י"ז חשוון: הרב פנחס יוסף אקרב

   
דף יומי: הדף היומי לצפייה - ראש השנה י"ד - י"ז חשוון
ראש השנה י"ד - הרב פנחס יוסף אקרב
אא
ראש השנה י"ד - הרב פנחס יוסף אקרב

הדף היומי מאת הרב פנחס יוסף אקרב:
דף יד עמוד א

* בברייתא מובאת מחלוקת תנאים על מה סמכו חכמים לקבוע זמן מעשר של ירק אחר לקיטה. (גורן ויקב - גדלים על מי שנה שעברה / מסתפקים במי גשמים בלבד - ומתעשרים לשנה שעברה, לעומת ירקות שגדילים על מי שנה הבאה / זקוקים גם להשקאה ממים שאובים - ומתעשרים לשנה הבאה). 
* א' בשבט (לדעת בית שמאי) / ט"ו בשבט (לדעת בית הלל) הוא ראש השנה לאילנות - כיון שכבר יצאו רוב גשמי השנה (למרות שעדיין רוב תקופת טבת לא עברה).

דף יד עמוד ב
* בברייתא (שמסוף העמוד הקודם) מסופר שרבי עקיבא ליקט אתרוג באחד בשבט והפריש ממנו גם מעשר שני וגם מעשר עני, ונחלקו התנאים בטעם הדבר, והגמרא מבארת ומבררת את מחלוקתם.
* לדעת רבן גמליאל: אתרוג שווה לאילן בשלושה דרכים (לערלה, רבעי, שביעית) ולירק בדרך אחד (שבשעת לקיטתו עישורו),אך לדעת רבי אליעזר: אתרוג שווה לאילן לכל דבר.
* לאחר שיצאה בת קול - הלכה כבית הלל, אך לפני שיצאה בת קול - הרוצה לעשות כדברי בית שמאי עושה, כדברי בית הלל עושה.
* העושה (באותו נושא הלכתי) מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל - רשע, מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל - עליו הכתוב אומר "וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ", אלא יש לנהוג כדעה מסוימת באופן עקבי גם בקולות וגם בחומרות.

עוד כתבות שיעניינו אותך