מי שנוהג בישראל בשעות הבוקר והערב כבר מכיר את התמונה: כבישים עמוסים, זמני נסיעה שמתארכים ופקקים שהופכים לחלק קבוע מהשגרה. אבל האם מדובר בבעיה זמנית - או שהמצב צפוי להחמיר בשנים הקרובות?
מחקר חדש של בנק ישראל שפורסם במאי 2026 מצביע על בעיה עמוקה יותר. לפי המחקר, הרחבת כבישים באזורים עירוניים אמנם מגדילה את הקיבולת, אך במקביל מובילה לעלייה משמעותית במספר הנסיעות ברכב פרטי. החוקרים מצאו כי הרחבת קיבולת הכבישים ב־10% באזורים עירוניים מובילה לעלייה של כ־7.5% בנסועה.
המשמעות היא שסלילת עוד נתיבים לבדה אינה בהכרח פתרון לפקקים. כאשר הכביש מתרחב, יותר אנשים עשויים לבחור להשתמש ברכב פרטי, ומשקי בית אף עשויים לרכוש רכב נוסף. התופעה הזו מכונה "ביקוש מושרה", והיא מקשה על הפחתת העומסים לאורך זמן.
התחזיות לעתיד מדאיגות במיוחד בגוש דן. בדוח מיוחד של משרד מבקר המדינה מדצמבר 2025 נכתב כי ללא מערכת מטרו, עומסי התנועה במטרופולין תל אביב עלולים להגיע בשנת 2040 לרמות קיצוניות. על פי הדוח, זמן הנסיעה המבוזבז בפקקים עלול להגיע ל־456 מיליון שעות בשנה, לעומת 143 מיליון שעות בשנת 2018. העלות הכלכלית של אובדן הזמן צפויה לגדול מכ־10 מיליארד שקל לכ־25 מיליארד שקל בשנה.
הפתרון המרכזי שמקודמת כיום הוא מעבר לתחבורה ציבורית בהיקפים גדולים. נת״ע מקדמת את פרויקט המטרו בגוש דן, שאמור לכלול שלושה קווים, 109 תחנות וכ־150 קילומטרים של מסילות.
במקביל נמשכות השקעות ברכבת הקלה, ברכבת ישראל ובנתיבים מהירים. גם עבודות להקמת המסילה הרביעית באיילון צפויות לשפר את יכולת הרכבת להתמודד עם הביקוש ההולך וגדל.
לכן, העתיד התחבורתי של ישראל לא ייקבע רק לפי מספר הכבישים החדשים שייסללו. השאלה המרכזית תהיה האם המדינה תצליח לספק חלופה אמיתית לרכב הפרטי. אם לא, הפקקים צפויים להמשיך ולהיות חלק בלתי נפרד מחיי הנהגים - ואולי אפילו לעלות מדרגה.
