"מאותתים מלחמה": איראן סוגרת את מצר הורמוז והאזור על סף פיצוץ

המתיחות בין איראן לארצות הברית שוב מגיעה לנקודת רתיחה, כאשר טהרן בחרה להפוך את מצר הורמוז לכלי לחץ מסוכן במסגרת מאבק הכוח שלה מול המערב, מהלך שמדאיג מאוד גם את ישראל. בזמן שנציגי איראן מדברים על פיוס בז'נבה, משמרות המהפכה פועלים בשטח ומאותתים כי המשטר מוכן לקחת את האזור כולו אל סף מלחמה כוללת.​

המצר האסטרטגי, דרכו זורם חלק גדול מאספקת הנפט העולמית, נסגר למשך מספר שעות במהלך תרגיל צבאי שנשא שם תעמולתי ויועד להציג לוחמה מתוחכמת ושליטה איראנית בנתיב השיט הרגיש. במסגרת התרגיל הופעלו סירות מהירות, טילים ומערכות נשק מתקדמות, והכל במטרה לשדר עוצמה ולהפעיל לחץ על וושינגטון. המנהיג העליון חמינאי אף פרסם איום חריג בעברית, שנועד לדבר מעל ראשי הממשלים ולשדר מסר התרסה ישיר כלפי ארצות הברית ושותפיה.​

במערכת הביטחון בישראל רואים במהלך האיראני הרבה מעבר לתרגיל נקודתי. גורמי ביטחון מעריכים כי מדובר בניסיון להטעות את המערב, להרדים את הזירה המדינית ולשפר את עמדת איראן במשא ומתן על הגרעין, תוך המשך התחמשות בנשק שמגיע בין היתר מסין ומרוסיה. אגף התכנון ואגף המבצעים בצה"ל פועלים בתיאום הדוק עם מפקדת סנטקום והפנטגון, על רקע ההבנה שהשיחות בז'נבה עלולות לקרוס בכל רגע ולהידרדר לעימות צבאי רחב.​

במקביל לשטח הבוער, מתנהלות בז'נבה שיחות בין משלחות איראן וארצות הברית, בתיווך עומאני, ובהשתתפות יועציו הבכירים של הנשיא טראמפ. שר החוץ האיראני מציג כלפי חוץ אופטימיות ואומר כי הושגו הבנות עקרוניות, אולם מאחורי הקלעים מבהירים גורמים אמריקניים כי הפערים עמוקים מאוד. איראן מוכנה לדבר על דילול חלקי של האורניום המועשר, אך מסרבת להוציא את החומר מגבולותיה או לפרק תשתיות קריטיות, דרישה שמבחינת ישראל וארצות הברית נחשבת תנאי בסיסי.​

כדי למשוך את וושינגטון להסכם נוח מבחינתה, טהרן מציעה "חבילת שגשוג" כלכלית, הכוללת שיתופי פעולה בתחומי האנרגיה והתעשייה, שנועדה ליצור תלות כלכלית אמריקנית בתוך איראן ולחסן את ההסכם מפני שינויי מדיניות עתידיים. מנגד, מתארים מתווכים עומאנים אווירה שבה האמריקנים יושבים ברובן של השיחות בשתיקה וממתינים למהלך ממשי מצד איראן, מה שמעיד כי עדיין אין הסכמה על שלוש הנקודות המרכזיות: האורניום הקיים, המשך העשרה בשטח איראן ופרויקט הטילים.​

על רקע חוסר האמון בטהרן, ארצות הברית נערכת צבאית באופן בולט מאוד. נושאת מטוסים מהגדולות בעולם עושה את דרכה לאזור, ולצדה מוצבים מטוסי קרב מתקדמים, שנועדו לשדר לאיראן כי וושינגטון לא תסתפק בדיבורים בלבד. בישראל סבורים שהסיכוי להסכם מהיר נמוך, ומזכירים כי אולטימטימום אמריקני של "שבועיים" כבר הוביל בעבר להסלמה, ולכן נערכים גם לתרחיש של כישלון הדיפלומטיה.​

לאחר המבצע "עם כלביא" מבינים האיראנים שהפגיעוּת שלהם נחשפה, וההתנהלות האגרסיבית שלהם נתפסת כניסיון לברוח מהפינה בין כניעה ללחצים לבין הימור על מתקפה שתבעיר את המזרח התיכון. מצר הורמוז, עורק חיים לכלכלה העולמית, הופך בזירה הזאת לנקודת מבחן שתשפיע על גורל האזור לשנים קדימה, בעוד בישראל מדגישים כי ההגנה הפרוסה מכסה את גבולות המדינה מצפון ועד דרום. בתוך כך, בציבור בישראל ובראשו הציבור הדתי והחרדי, גוברת תחושת הדריכות והצורך לחזק גם את ההיערכות הביטחונית וגם את התפילה על עם ישראל.​