הגר״י זילברשטיין בפסק לקראת עצרת המיליון בירושלים | מברכים 'חכם הרזים'?

לקראת עצרת התפילה הגדולה שצפויה להתקיים ביום חמישי בירושלים, במחאה על רדיפת היועמשי"ת נגד לומדי התורה וביטול מעמד בני הישיבות, מפרסם חבר מועצת גדולי התורה הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א שו"ת הלכתי מרתק במיוחד, בו הוא עוסק בשאלות מעשיות הנוגעות לעצרת - ובראשן: האם לברך "חכם הרזים", כיצד ומתי להתפלל מנחה, והאם ניתן לענות אמן וקדושה דרך רמקול בעצרת רחבת־היקף שכזו?

על מהות הברכה ומה עומד מאחוריה

ברכת "חכם הרזים" היא ברכה נדירה, המובאת במסכת ברכות (דף נח ע"א), אותה מברכים כשפוגשים שישים ריבוא מעם ישראל יחד. משמעותה היא שהקב"ה מכיר כל אחד מבני עמו - אף שאין דעתם ופרצופיהם שווים - ויודע את מחשבותיהם ועמקי ליבם של כל יחיד ויחיד.

השולחן ערוך (או"ח רכ"ד) פסק שאכן מברכים אותה במצב זה, אך נשאלת השאלה: האם ניתן לברך כאשר מדובר באומדן בלבד? הרב זילברשטיין מביא בשם גיסו, מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל, וכן בשם מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, כי ניתן לסמוך על הערכות מקצועיות של גורמים מוסמכים - ואם יש אומדנא מבוססת שמדובר בשישים ריבוא, אפשר לברך בשם ומלכות.

אין צורך לראות את כל הקהל

שאלה נוספת שנדונה היא האם חובה לראות את כל שישים הריבוא כדי לברך. שהרי לא פשוט כלל בעיניים גשמיות לראות מעל חצי מיליון איש ברגע אחד. הגר"י זילברשטיין שליט"א הכריע שאין צורך לראות את כולם, ודי בכך שרואים חלק מהם - ויודעים בבירור שמדובר באוכלוסי ישראל במספר זה. גם כאן הביא את הכרעת הגר"ח קניבסקי, שאדם הרואה חלק מהקהל ויודע כי הוא מוקף בשישים ריבוא, רשאי לברך.

האם נשים וקטנים מצטרפים למניין?

בשאלה האם מצטרפים נשים וקטנים למניין שישים ריבוא, כתב הרב בשם גיסו הגר"ח זצ"ל כי ודאי שהם בכלל, ואין כוונת חז"ל וחז"ל לשלוח אותן מהכלל. ההבדל נעוץ בכך שצריך שההתקהלות תהיה לשם מטרה אחת ולא התאספות מקרית. עם זאת, גויים אינם מצטרפים, שכן הברכה היא על אוכלוסי ישראל. לעומת זאת, גם מומרים ומחללי שבת בפרהסיא מצטרפים - כי נשמתם שייכת לישראל.

ברכת "חכם ארזים"?

סיפור מעניין מובא בכתבה, על אחד מן המשתתפים בעצרת הקודמת, שחשב בטעות כי הברכה היא "חכם ארזים" ולא "הרזים", וחשב בליבו על חוזקם של הצדיקים או על הקב"ה כחזק כארז. הגר"י זילברשטיין שליט"א הסתפק בדבר, אך הגר"ח קניבסקי זצ"ל פסק כי מדובר בטעות הלכתית משמעותית, שכן מדובר בשתי מילים שונות, והברכה נחשבת כמשובשת ויש לחזור ולברך.

האם כל אחד יברך או שיברכו יחד?

בעניין זה הובא פסקו של הגר"ח קניבסקי זצ"ל, שכיוון שמדובר בברכה נדירה - עדיף שכל אחד ואחד יברך לעצמו ויזכה בכך, ולא ששליח ציבור יברך לכולם, אף על פי ש"ברוב עם הדרת מלך" נחשב עדיף במצבים רגילים. כך נהגו אף בברכת החמה.

תפילת מנחה - לפני העצרת או בה?

לגבי מועד תפילת מנחה ביום העצרת - האם עדיף להתפלל מוקדם כמנהג "זריזים מקדימים למצוות", או להמתין ולזכות בתפילה ברוב עם, ענה הרב זילברשטיין שליט"א כי כאשר מדובר באירוע רב משתתפים שכזה, נכון להמתין ולזכות בתפילה ברבים. אמנם בשולחן ערוך נאמר שלא יתפלל במקום פרוץ, אך ציין הרב שמאז ומעולם נהגו להתפלל ברחובה של עיר בעת עצרות ותעניות, והקהל עצמו מהווה חיץ ומחיצה כהלכה.

בני חו"ל - האם כדאי להם לבוא?

שאלה חשובה נוגעת לבני חוץ לארץ: האם שווה להגיע במיוחד לארץ הקודש כדי לזכות בברכה זו בשם ומלכות? לדעת הרמב"ם, ברכה זו נאמרת רק בארץ ישראל - שכן דעתם של בני א"י היא החשובה והמהותית לברכה זו. הגר"ח קניבסקי זצ"ל הורה שמי שיכול - ראוי שיבוא לארץ לזכות בברכה. אמנם לדעת פוסקים אחרים ניתן לברך גם בחו"ל, אך מספק ראוי לברך בלא שם ומלכות.

ברכות וקדושה דרך רמקול - מה הדין?

שאלה נוספת ומעשית נוגעת לשמיעת קדיש, קדושה וחזרת הש"ץ דרך הרמקול בעצרת רחבת־היקף. הגרש"ז אויערבאך זצ"ל נטה שלא לצאת ידי חובה ע"י רמקול, אך החזון איש הסתפק בזה. הרב זילברשטיין שליט"א ציין כי בעצרת הקודמת הורו לקחת חזן ברור בדיבורו, כך שהקהל יוכל לשמוע היטב ולענות כראוי.