לחץ כלכלי: קריאות באירופה להקפיא את יתרות המט"ח של ישראל

בעקבות המלחמה בעזה והלחץ הבינלאומי הגובר, נרשמה בימים האחרונים עליית מדרגה חריגה בעמדות האירופיות כלפי ישראל - הפעם בתחום הכלכלי: טור דעה יוצא דופן שפורסם ב"פייננשל טיימס", אחד העיתונים הכלכליים המרכזיים בעולם, קורא להטיל עיצומים כלכליים ישירים על ישראל - ובפרט, להקפיא את נכסי בנק ישראל המוחזקים באירופה.

לפי הפרשן מרטין סנדבו, מדובר בצעד שהאיחוד האירופי יכול לנקוט בו גם ללא תמיכת ארה"ב, ולהפוך בכך את נכסי המט"ח ל"מנוף לחץ" מדיני. הטור, שזכה לתהודה רבה, מציע כי הקפאת הרזרבות תוכל לשמש בעתיד כפיצוי לפלסטינים - בדומה לאופן שבו הופעלו סנקציות על רוסיה לאחר פלישתה לאוקראינה.

לפי דו"ח בנק ישראל ל-2024, כ-14.2% מיתרות המט"ח של ישראל מושקעות באג"ח ממשלתיות אירופיות, עוד 3.25% באג"ח מסחרי אירופי, ו-9.4% נוספים במניות בגרמניה ובצרפת. מדובר בכרבע מהרזרבות של ישראל - החזקה משמעותית שעלולה להפוך לחולשה גיאופוליטית.

הטור אינו מופיע בחלל ריק: אירופה חווה לאחרונה שינוי חד בגישתה כלפי ישראל, על רקע החרפת המצב ההומניטרי בעזה, התארכות הלחימה, והירידה במעמד סוגיית החטופים בשיח הציבורי. במקביל, מדינות כמו ספרד כבר פעלו לעצירת עסקאות ביטחוניות עם ישראל, והאיחוד האירופי החל בבחינה משפטית האם ישראל עומדת עוד בתנאי הסכם האסוציאציה - הבסיס המשפטי ליחסים עם האיחוד.

בקרב מדינות האיחוד נבחנים כעת כמה תרחישים - מהשעייה חלקית של הסכם הסחר, דרך הגבלות על מוצרים מהשטחים, ועד לצעדים כלפי תוכניות מדעיות כמו Horizon, בהן ישראל שותפה ותורמת. יוזמות שמובילות אוניברסיטאות מהולנד ובלגיה אף דורשות להקפיא את השתתפות ישראל בשיתופי פעולה מדעיים עם אירופה.

הטור מציין את התלות היחסית של ישראל באירופה ביבוא אנרגיה, ובתחום הסחר - שם האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל עם מחזור מסחר של כ-48 מיליארד אירו בשנה. מנגד, כל צעד משמעותי מחייב תמיכת רוב מיוחס במדינות האיחוד - והסתמכות על מדינות כמו גרמניה ואיטליה היא קריטית עבור ישראל.

למרות הקולות המתרבים לסנקציות, הדרך לצעדים מעשיים רחוקה מקונצנזוס. אך עצם העלאת הרעיון - ועוד על ידי גוף מרכזי כ"פייננשל טיימס" - מסמלת תפנית מדינית שעשויה להשפיע על ישראל כלכלית ודיפלומטית בטווח הזמן הקרוב. מדובר בהתפתחות שמאותתת על חידוש כללי המשחק - וייתכן שזו רק תחילתה של מגמה מסוכנת עבור הכלכלה והביטחון הלאומי של ישראל.