בפעם ה-11 ברציפות: בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה היום (שני) כי היא משאירה את הריבית במשק על כנה, ברמה של 4.5% - בפעם ה-11 ברציפות מאז ינואר 2024. ההחלטה הייתה צפויה כמעט פה אחד בקרב כלכלנים וחזאים, על רקע קפיצה חדה במדד המחירים לצרכן באפריל, שעמד על 1.1%, ונתוני צמיחה מרשימים של 3.4% ברבעון הראשון של השנה.

בהודעת הריבית ציין הבנק ארבעה סיכונים עיקריים להמשך עליית מחירים: התארכות המלחמה, מגבלות היצע כמו מחסור בעובדים ובטיסות, תנודתיות בשער השקל והרעה אפשרית בתנאי הסחר העולמיים. אמנם בעבר הזהיר הבנק גם מהשפעת המדיניות הפיסקלית, אך לאחר אישור התקציב, גורם זה לא צוין הפעם.

לצד זאת, בנק ישראל הדגיש כי גם אם יוצאים מנטרול מחירי הטיסות - שהיו מהגורמים המשמעותיים למדד הגבוה באפריל - עדיין מדובר באינפלציה שנתית של 3.5%, מעל היעד. במיוחד מדאיגה האינפלציה של המוצרים הבלתי סחירים, כמו שירותים ודיור, שעמדה על 4.2%.

בנק ישראל מציין לחיוב את נתוני הצמיחה במשק: התוצר הכללי צמח ב־3.4% והתוצר העסקי ב־4.4%. עם זאת, התוצר עדיין נמוך בכ-4% מהצפוי לפי מגמת הצמיחה שהייתה אמורה להימשך לולא המלחמה. מגמה זו מעידה על התאוששות הדרגתית אך לא מלאה.

הוצאות בכרטיסי אשראי ממשיכות לעלות, ומגזר ההייטק מציג נתוני גיוס הון גבוהים מהתקופה שלפני המלחמה - סימנים להתאוששות. אך מנגד, ענף הבנייה מצטמצם והיצוא ירד ב־14.5% באפריל - מה שמעיד על חולשה בסקטור הסחורות.

הדו"ח מתייחס לשוק העבודה כ"הדוק", אך עם סימנים להתמתנות. שיעור האבטלה הרחבה טיפס קלות ל־3.4% לעומת 2.9% בינואר, ואילו שיעורי התעסוקה בגילאי 25-64 נמוכים מעט מהרמות שלפני המלחמה. השכר הנומינלי רשם עלייה של 4.3% מתחילת השנה, אך השכר הריאלי בקושי זז, וממשיך לדשדש מתחת לקו המגמה.