שורד השבי בעדות מצמררת: "מקלחת אמיתית הייתה רק אחרי 285 ימים"

במושב מיוחד שנערך היום (ראשון) בכנס לשכת עורכי הדין 2025, הופיע עומר ונקרט שורד השבי, עם אמו, ניבה ונקרט. השניים חשפו לראשונה באופן פומבי את סיפור הימים החשוכים - פשוטו כמשמעו - שעומר עבר בשבי חמאס, תחת אדמת עזה.

את המושב הנחה עו"ד דודי זלמנוביץ, מייסד מטה משפחות החטופים וקרן "קמים", שאמר: "רק לפני שנה עמדנו כאן בקריאה לשחרורו של עומר. היום אנחנו שומעים אותו - חי, אבל מצולק. ועדיין, מלא אמונה וחיים".

עומר תיאר במילים מצמררות את שגרת השבי הבלתי נתפסת: "הייתי לבד 6.5 חודשים. כל המפגש שלי עם אנשים היה 60 שניות ביום - מצטבר. הייתי סגור במסדרון באורך 10 מטרים וברוחב 90 ס"מ, עם בור לצרכים מאחוריי. ישנתי על מזרן צמוד לקיר. שם הייתי - 420 ימים".

לדבריו, "הם ניסו לבלבל אותי בכוונה. השאירו לי אוכל בלי שאדע מתי, פקדו עליי להסתובב כדי שלא אראה מי משאיר. ניסו לשבור אותי".

בשלב הקשה ביותר של השבי, סביב הכניסה של צה"ל לרפיח, תיאר עומר כיצד החל ניסיון של הרעבה מכוונת: "הם סיכנו את החיים שלי בשביל הכיף. אחד מהם הביא חומר ריסוס למזיקים, העמיד אותי בקצה המסדרון והתיז לי אותו על הפנים - עם עיניים פתוחות. הוא דאג שכל דבר שאגע בו יהיה מרוסס. באותו שלב גם הכה אותי עם מוט ברזל. זו הייתה תקופה של התעללות חסרת גבולות".

שורד השבי שיתף כי התקווה הגיעה דווקא כאשר הוכנסו אליו שני חטופים נוספים: "ביום ה-50 הגיעו אביתר וגיא. אמנם נעשינו ארבעה במסדרון צפוף, אבל זה ייצב לי את הנפש. פיזית הייתה החמרה, אבל לפחות לא הרגשתי שאני לבד בעולם".

במהלך האירוע הודיעה לשכת עורכי הדין כי תמשיך ללוות משפטית את שורדי השבי ומשפחות החטופים גם לאחר שובם, כחלק ממיזם מתמשך למיצוי זכויותיהם.

אמו של עומר, ניבה ונקרט, שהייתה אחת מהקולות הציבוריים הבולטים למען שחרור החטופים, אמרה בדמעות: "הייתי עו"ד, אבל הפכתי לעורכת דין של תקווה. כל יום מחדש ניסיתי להילחם על זכותו של עומר - לחיים. והיום, לראות אותו מדבר - זו תחילת הניצחון".