סערה סביב גורל שלושה מהחטופים: פער מדאיג בין טראמפ, נתניהו וצה"ל

בעקבות דבריהם האחרונים של נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, וראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו, מתברר היום (חמישי) כי בישראל מביעים דאגה גוברת לגורלם של שלושה מבין 24 החטופים שעדיין מוגדרים כחיים. לפי גורם הבקיא בפרטים, מדובר באזרח ישראלי ושני עובדים זרים – נטפונג פינטה מתאילנד וביפין ג'ושי מנפאל – אשר נותרו היחידים מקרב החטופים הזרים שטרם הוכרזו כחללים.

בהודעה רשמית שפורסמה לאחר ההתבטאויות הציבוריות שהעבירו טלטלה בקרב משפחות החטופים, נמסר כי בידי חמאס מוחזקים כעת 59 חטופים. מתוכם, 35 כבר הוכרזו כמתים – 32 ישראלים ושלושה זרים. מתוך היתרה, 21 מוגדרים בוודאות כחיים, בעוד שעל שלושה נוספים – כאמור, ישראלי ושני זרים – אין סימני חיים ברורים מאז תחילת המלחמה, והדאגה לגורלם הולכת וגוברת.

לפי ההודעה, משפחות החטופים מעודכנות באופן שוטף ומקבלות את מלוא המידע הזמין על יקיריהן. התיאום עם משפחות החטופים הזרים נעשה דרך השגרירויות הרלוונטיות, תוך סיוע ישראלי דומה לזה הניתן למשפחות החטופים הישראליים. הקשר עם המשפחות מנוהל באופן הדוק על-ידי גורמים צבאיים ואזרחיים – כולל קציני קשר ונציגי מנהלת השבויים והנעדרים.

סתירה במספרים: 21 או 24?

דבריו של טראמפ, שהצהיר כי רק 21 חטופים עדיין בחיים – לעומת 24 בשבוע הקודם – עוררו סערה. אמירה זו הגיעה שעות לפני הצהרה של מתאם השבויים והנעדרים, גל הירש, שטען כי עדיין קיימת הגדרה של 24 חטופים חיים. בערב אותו יום, ראש הממשלה נתניהו הבהיר לעומת זאת כי המידע המוצק מתייחס ל-21 בלבד, אך הדגיש כי "לא מוותרים על אף אחד, גם לא על השלושה שיש ספק לגביהם". אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, אף העירה בעבר כי המספר האמיתי הוא "פחות" מ-24 – הערה שנשמעה כאשר נתניהו טען כי יש "עד 24 חטופים בחיים".

סיפורי החטופים הזרים: בין תקווה לייאוש

ביפין ג'ושי, אזרח נפאל בן 24, נחטף ב-7 באוקטובר מקיבוץ עלומים, לאחר שניסה להימלט יחד עם חבריו למיגונית. רימון יד שהושלך פנימה השאיר אותו מחוסר הכרה, ולאחר מכן נלקח לעזה. ביפין הגיע לישראל זמן קצר לפני האירוע, במטרה ללמוד חקלאות וליישם את הידע הזה כשישוב למולדתו. מכריו תיארו אותו כאדם שאפתן עם חלומות גדולים בתחום החקלאות.

נטפונג פינטה, בן 35 ואב לילד בן 7, הגיע לישראל בשנת 2022 כדי לעבוד בחקלאות בקיבוץ ניר עוז ולפרנס את משפחתו בתאילנד. הוא נחטף באותו תאריך, והותיר אחריו אישה ובן הממתינים לו בגעגועים. בקיבוץ שבו עבד ציינו אותו כאדם מסור ואהוב, שתמיד הפיץ שקט וחיוך סביבו. בני הקיבוץ כתבו עליו: "כולנו מחכים לך, נטפונג, ומתפללים לשובך בשלום. לא נוותר עד שכל החטופים ישובו הביתה".