שיקום שריפות הענק עלול להגיע למיליארד שקלים

בעוד הלהבות עודן פעילות בכמה מוקדים סביב הרי ירושלים, במשרד האוצר ובקרן הקיימת לישראל (קק"ל) כבר נערכים לאחד ממבצעי השיקום הגדולים שידעה מדינת ישראל בשנים האחרונות. הערכות ראשוניות מצביעות על עלויות שיקום שעשויות לחצות את רף מיליארד השקלים, תלוי בהיקף הנזק הסופי שיתברר רק לאחר כיבוי מלא של השריפות.

לפי נתוני קק"ל, כ-11,700 דונם של שטחים נשרפו באזור יער אשתאול, פארק קנדה, ענבה, יער קדושים, יער שורש ודרך בורמה. מדובר בפגיעה משמעותית בריאה הירוקה של מרכז הארץ, ובלב ליבה של מערכת תיירות ושטחים חקלאיים שפרנסתם של מאות תושבים תלויה בהם.

שאלת המימון היא מרכזית: אם ייקבע שמדובר בהצתות מכוונות על רקע לאומני, רוב הנזקים לרכוש הפרטי יכוסו על ידי קרן מס רכוש. לעומת זאת, אם יתברר שהשריפה נגרמה כתוצאה מרשלנות, הפיצויים יגיעו דרך חברות הביטוח - אם הנזק מכוסה בפוליסה.

המדינה, בכל מקרה, תישא בעלויות השיקום של התשתיות והנכסים הציבוריים, כולל יערות, דרכים, תשתיות מים, חשמל וגז. יערות אינם מבוטחים בביטוח פרטי, ולכן הנזק להם ימומן ישירות מתקציב המדינה.

גם הקרן לנזקי טבע בחקלאות צפויה להיכנס לתמונה בכל הנוגע לפיצוי חקלאים, אולם תחום הכיסוי שלה מוגבל לשטחים חקלאיים בלבד - לא ליערות או נכסים ציבוריים אחרים.

מעבר להרס הסביבתי, מדובר גם במכה קשה לעסקים קטנים, תיירות מקומית ותושבים שאיבדו בתים או ציוד חיוני. משקי בית ועסקים שנפגעו ואינם מבוטחים יזדקקו לסיוע ממשלתי ישיר - ומכאן עולה הדרישה להקצות במהירות תקציבי חירום ולהקים מערך תמיכה מיידית בשטח.

המדינה גם צפויה לעמוד מול אתגר לוגיסטי ותשתיתי נרחב: פתיחת צירי תנועה, שחזור קווי חשמל ותחזוקת מאגרי מים ומערכות ביוב שנפגעו. ההשוואה המתבקשת היא לשריפת הכרמל ב-2010, שם עמדה עלות השיקום על כ־1.65 מיליארד שקל - והייתה למבצע לאומי של ממש.