שוק העבודה משווע לעובדים בעקבות המלחמה, אבל אין מספיק בנמצא

שוק העבודה הישראלי מצוי בימים אלה בנקודת רתיחה: נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שפורסמו היום (שלישי) חושפים כי היחס בין היצע העובדים לביקוש בשוק העבודה הגיע לשפל היסטורי של עשור. המשמעות: עובדים הפכו למצרך נדיר, בעיקר בתחומי עבודה פיזיים כמו תעשייה וניקיון - ובמקרים מסוימים יש פי שניים משרות פנויות על כל עובד פנוי.

היחס הנוכחי עומד על 2, כלומר - בממוצע יש רק שני מחפשי עבודה על כל משרה פתוחה. מדובר בשיעור הנמוך ביותר מאז החלה הלמ"ס למדוד את הנתון הזה בשנת 2012, אז עמד היחס על 6. הירידה הדרמטית משקפת שינוי מבני עמוק בשוק העבודה בישראל, כזה שנוצר בין היתר בשל צמצום חד במספר מחפשי העבודה - ואבטלה של 2.6% בלבד בסוף 2024.

התחומים הבולטים שבהם המחסור בעובדים הוא המשמעותי ביותר:

עובדי תעשייה ומפעילי מכונות נייחות - יחס היצע של פחות מ-0.5, כלומר: פי שניים משרות על כל עובד.

עובדי ניקיון ועוזרים - מצב דומה, עם דרישה גבוהה במיוחד.

עובדי בניין - יחס של 0.9, מה שמעיד על כמעט שוויון בין ההיצע לביקוש.

לעומת זאת, במקצועות מינהליים כמו מזכירות, הנתונים מראים יחס הפוך: מעל 5 מחפשי עבודה על כל משרה אחת, מה שמצביע על רוויה בתחומים אלה.

מלבד מגמות ארוכות טווח של שינוי בשוק העבודה, ישנן גם סיבות נקודתיות שמחריפות את המחסור:

המלחמה האחרונה הגבילה את כניסת העובדים הפלסטינים לתחומי הקו הירוק.

גיוסי מילואים נרחבים, שגרעו עובדים משוק העבודה האזרחי.

חוסר התאמה בין כישורי העובדים לבין צורכי המעסיקים, במיוחד במקצועות הפיזיים.