גדול השלום: קירגיזסטן וטג'יקיסטן הגיעו להסכם אחרי 33 שנות סכסוך

בזמן שהמתח העולמי גואה, דווקא במרכז אסיה נרשמה תפנית חיובית: קירגיזסטן וטג'יקיסטן, שתי מדינות קטנות אך אסטרטגיות, הכריזו על סיום סכסוך גבולות בן 33 שנה. אחרי שנים של עימותים אלימים ואלפי עקורים, הצדדים חתמו על הסכם היסטורי, המונע בעיקר משיקולים כלכליים.

העימות החל ב-1991, עם התפרקות ברית המועצות, כאשר שתי המדינות ירשו גבולות שנקבעו בפשטנות על ידי הפקידות הסובייטית. חלק מהיישובים הטג'יקים נכללו בשטח קירגיזסטן, ולהפך - מה שיצר מתחים אתניים קשים. קירגיזסטן היא מדינה בעלת שורשים טורקיים, בעוד טג'יקיסטן מתאפיינת בזהות איראנית-פרסית, והפערים הללו תרמו להסלמות חוזרות ונשנות.

בעשורים האחרונים, המחלוקות סביב 970 הקילומטרים של הגבול הפכו לסכסוך דמים. ההתנגשות החמורה ביותר התרחשה בספטמבר 2022, אז נהרגו למעלה מ-100 בני אדם ולמעלה מ-130 אלף אזרחים נעקרו מבתיהם.

פריצת הדרך הושגה לפני כשבועיים, בפגישה בעיר הגבול באטקן, בהשתתפות בכירים משתי המדינות. ההכרזה כללה הסכמה על קווי המתאר של הגבול החדש, כאשר בתוך חודשים ספורים צפויות המדינות להשלים את המיפוי הסופי ולאשר את ההסכם בפרלמנטים שלהן.

אבל מאחורי הדיפלומטיה מסתתרת מציאות כלכלית: קירגיזסטן וטג'יקיסטן מתמודדות עם כלכלות מקרטעות, והלחימה ביניהן רק העמיקה את המשבר. כעת, הן מצהירות כי בכוונתן לנצל את הרגיעה לקידום מסחר משותף ולחיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי, כשהיעד המרכזי - להגיע להיקף סחר של חצי מיליארד דולר עד 2030.

למרות החתימה על ההסכם, גורם אחד נותר בערפל: רוסיה. שתי המדינות חברות בארגון האמנה לביטחון משותף (CSTO) בהובלת מוסקבה, שניסתה לשמש כמתווכת בעבר. אולם, דווקא הפעם, נראה כי רוסיה לא מילאה תפקיד משמעותי בתהליך - אולי בשל עיסוקה המלא בלחימה באוקראינה.

בשנת 2022 ביקשה קירגיזסטן עזרה ממוסקבה להשגת מפות היסטוריות, אך הקרמלין לא סיפק אותן, מה שעיכב את המשא ומתן. כעת, עם ההסכם החדש, השאלה הפתוחה היא האם רוסיה תשלים עם הסכמות שהושגו בלעדיה, או שתנסה להשפיע על יישומן.

למרות הצהרות האופטימיות, שני המשקים עדיין ניצבים בפני אתגרים משמעותיים. התמ"ג לנפש בקירגיזסטן עומד על כ-1,970 דולר בלבד, גבוה מטג'יקיסטן (כ-1,160 דולר), אך נמוך בהרבה מהשכנות אוזבקיסטן (כ-2,850 דולר) וקזחסטן (כ-12,900 דולר). הכלכלה הקירגיזית נשענת בעיקר על מכרה הזהב קומטור, שהולאם מהממשקיעה הקנדית "סנטרה גולד" לפני כשלוש שנים וחצי - צעד שגרם לרתיעה של משקיעים זרים.

גם בטג'יקיסטן המצב מורכב: על אף צמיחה של 8.3% בשנת 2023 ו-8.2% במחצית הראשונה של 2024, הכלכלה שם עדיין תלויה בכריית זהב ובמגזר הציבורי המנופח. מחקר של הבנק העולמי מצא כי 25 החברות הגדולות במדינה צברו הפסדים של 390 מיליון דולר - סכום המהווה כ-3.2% מהתוצר המקומי.

ההסכם בין קירגיזסטן לטג'יקיסטן מסמן עידן חדש לשתי המדינות, אך המבחן האמיתי יהיה ביישומו. בעוד הכלכלה מהווה תמריץ ברור לשיתוף פעולה, המתחים האתניים לא נמחקים ביום אחד. אם ההבטחות לשיתוף פעולה כלכלי יתממשו, האזור עשוי לזכות ליציבות נדירה. אך אם ההסכמות יתפוררו - ההיסטוריה מלמדת שהשקט עלול להיות זמני בלבד.