חדשות בארץ
במערכת הפוליטית והביטחונית מתנהל דיון סביב האפשרות להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שהתפתחה בעקבותיהם. ראש השב"כ, רונן בר, הביע תמיכה ביוזמה זו ואף ביקש להציג את עמדתו בפני הממשלה – אך סורב. ההערכה הרווחת היא כי גופי ביטחון נוספים צפויים להצטרף לקריאתו להקים ועדה כזו.
לטענת גורמים המצויים בפרטי הדיונים, בר סבור כי הדרך היחידה לחזק את אמון הציבור בשב"כ היא באמצעות ועדת חקירה ממלכתית, שתפעל באופן עצמאי וללא מעורבות ממשלתית. ועדה כזו, הדומה לבית משפט, תאסוף עדויות ותקיים בדיקה מקיפה, בשונה מוועדה ממשלתית שעשויה להיתפס כפחות אובייקטיבית.
בנוסף, ראש השב"כ רואה בחקירה ממלכתית אמצעי להסרת ספקולציות ודיסאינפורמציה בנוגע לתפקוד הארגון ערב המתקפה על ישראל. לדבריו, במסגרת תהליכי הבדיקה בשב"כ כבר מתבצעים תחקירים פנימיים והפקת לקחים, אך אלה אינם תחליף לוועדה ממלכתית בעלת סמכויות רשמיות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע התנגדות נחרצת להקמת ועדת חקירה ממלכתית בשלב זה, בטענה כי "אי אפשר לומר שהמלחמה נגמרה". הממשלה החליטה לדון בנושא שוב רק בעוד שלושה חודשים, ולא כעת.
השאלה האם תוקם ועדת חקירה ממלכתית נותרת פתוחה, כאשר ההערכה היא שגופי ביטחון נוספים עשויים להצטרף לדרישה זו. במקביל, נמשכים הוויכוחים במערכת הפוליטית, על רקע טענות שונות הנוגעות לתפקוד מערכת הביטחון ולמידע שהיה ברשותה טרם המתקפה.
האם ועדת חקירה ממלכתית תוקם בסופו של דבר? לעת עתה, השאלה נותרת במוקד הדיון הציבורי והפוליטי.