חדשות בעולם
בריאותה של האם במהלך ההיריון ככל הנראה אינה משפיעה על הסיכון של ילדה לפתח אוטיזם, כך עולה ממחקר חדש.
מחקרים קודמים הציעו קשר אפשרי בין מצבה הבריאותי של האם במהלך ההיריון לבין הסיכון לאוטיזם, אך החוקרים טוענים כי כמעט כל הקשרים הללו מוסברים על ידי גורמים אחרים – כגון גנטיקה, חשיפה לזיהום וגישה לשירותי בריאות.
"המחקר שלנו מראה כי אין עדות משכנעת לכך שאף אחת מהאבחנות האחרות של האם יכולה לגרום לאוטיזם," אמרה החוקרת הבכירה מגדלנה ינקה, פרופסור חבר לפסיכיאטריה של ילדים ובני נוער בבית הספר לרפואה גרוסמן של אוניברסיטת NYU.
לדבריה, הממצאים עשויים להקל על רגשות האשמה של אימהות שילדיהן אובחנו עם אוטיזם. "נשים רבות חשות אשמה וחושבות שעשו משהו לא נכון במהלך ההיריון, וזה פשוט שובר לב. אני מאמינה שהוכחת העובדה שהדברים הללו אינם גורמים לאוטיזם היא חשובה, והיא עשויה להוביל לדרכים יעילות יותר לתמוך בילדים אוטיסטים ובמשפחותיהם."
במחקר ניתחו החוקרים למעלה מ-1.1 מיליון הריונות של כ-600,000 אימהות הרשומות במאגר נתונים לאומי בדנמרק. הם בדקו את ההיסטוריה הרפואית של כל אם, בהתבסס על יותר מ-1,700 אבחנות רפואיות, תוך התחשבות בגורמים נוספים שעשויים להשפיע על הסיכון לאוטיזם.
"אנו מאמינים כי המחקר שלנו הוא הראשון שבוחן באופן מקיף את ההיסטוריה הרפואית כולה של האם, תוך בדיקה של מגוון רחב של קשרים אפשריים," אמר ד"ר ואהה חצ'אדוריאן, חוקר ראשי ופרופסור עוזר למחקר בבית הספר לרפואה גרוסמן של NYU.
בשלב הראשון של המחקר, החוקרים מצאו כי 30 אבחנות אצל אימהות היו קשורות סטטיסטית לאוטיזם בילדיהן. למשל, נראה כי סוכרת מגבירה את הסיכון לאוטיזם ב-19%, ודיכאון ב-49%.
עם זאת, כאשר השוו בין אחים – כלומר, ילדים אוטיסטים וילדים לא-אוטיסטים מאותה משפחה – נמצא כי הקשרים נעלמו כמעט לחלוטין. החוקרים הסיקו כי ייתכן שמחלות מסוימות של האם מופיעות יחד עם האוטיזם אך אינן גורמות לו.
למשל, גנים הקשורים לדיכאון מקושרים גם לגנים הקשורים לאוטיזם. כלומר, אישה עם דיכאון בהיריון עשויה להעביר לילדה גנים המגבירים הן את הסיכון לאוטיזם והן את הסיכון לדיכאון, במקום שהמחלה עצמה תשפיע ישירות על התפתחות העובר.
הקשר היחיד שנותר בין אבחנות האם לאוטיזם היה סיבוכי היריון הקשורים לעובר. "הפרשנות שלנו היא שסביר להניח שאבחנות אלו אינן גורמות לאוטיזם, אלא מהוות סימנים מוקדמים לקיומו," ציינה ינקה.
החוקרים מדגישים כי יש צורך במחקרים נוספים בקרב אוכלוסיות שונות כדי לאשש את הממצאים, אך התוצאות מספקות נחמה מסוימת להורים המודאגים מהשפעת בריאות האם על הסיכון לאוטיזם בילדיהם.