חדשות בריאות
בדיקת דם מהירה עשויה לשפר משמעותית את הטיפול בחולי שבץ מוחי שנגרם כתוצאה מדימום מוחי, כך עולה ממחקר חדש.
לפי החוקרים, חולי שבץ מדמם מציגים רמות גבוהות כמעט פי שבע של חלבון מוחי בשם GFAP (Glial Fibrillary Acidic Protein) בהשוואה לחולי שבץ שנגרם מקריש דם.
בדיקת דם שיכולה לזהות את החלבון הזה כבר במהלך פינוי החולה באמבולנס עשויה לאפשר התחלת טיפול מציל חיים עוד לפני ההגעה לבית החולים, ובכך לצמצם את הנזק המוחי שנגרם מהשבץ, אמרו החוקרים לקראת הכנס השנתי של האגודה האמריקאית לשבץ מוחי, שייערך בלוס אנג'לס בשבוע הבא.
לדברי ד"ר לאב-פריט קלרה, החוקר הראשי ונוירולוג בבית החולים RKH Klinikum Ludwigsburg בגרמניה, ישנה חשיבות קריטית להבדיל במהירות בין שני סוגי השבץ. "במקרה של שבץ איסכמי, יש לפתוח את כלי הדם החסום באמצעות תרופות ממיסות קרישים או באמצעות הליך רפואי פיזי להוצאת הקריש," הוא הסביר. "לעומת זאת, כאשר מדובר בשבץ הנגרם מדימום מוחי, יש להוריד במהירות את לחץ הדם ולנטרל את ההשפעה של מדללי דם מסוימים."
ככל שחולף יותר זמן עד לאבחון ולטיפול בשבץ, כך גובר הנזק הבלתי הפיך לרקמות המוח. כיום, רופאים מאבחנים שבץ באמצעות סריקות הדמיה, אך הליך זה עשוי להתעכב שעות ארוכות בזמן שהמטופל מיוצב, מוערך בחדר המיון ורק לאחר מכן נשלח להדמיה – וכל אותו זמן, נזק מוחי ממשיך להתרחש.
החוקרים בחנו את האפשרות להשתמש ב-GFAP לזיהוי שבץ מדמם, שכן מדובר בחלבון המשתחרר לזרם הדם כאשר תאי המוח ניזוקים ונהרסים. חלבון זה כבר נמצא בשימוש בהערכת פגיעות מוח טראומטיות.
במחקר השתתפו 353 חולי שבץ, שטופלו בתוך שש שעות מהופעת התסמינים. במהלך הפינוי לבית החולים, נלקחו מהם דגימות דם ונבדקו לרמות GFAP באמצעות מנתח דם נייד.
בבית החולים, סריקות הדמיה אישרו כי 76 חולים סבלו משבץ מדמם, 258 חוו שבץ שנגרם מקריש דם, ו-19 נוספים הציגו תסמינים הדומים לשבץ אך ללא אירוע מוחי בפועל.
הממצאים הראו כי רמות GFAP בקרב חולי שבץ מדמם היו גבוהות פי שבע מאלו של חולים שסבלו משבץ קרישי, ופי ארבע מאלו עם תסמינים דמויי שבץ. כמו כן, שילוב הנתונים עם גיל המטופלים אפשר לחוקרים לחזות ברמת דיוק של עד 95% מי מהחולים חווה שבץ מוחי מדמם. עוד נמצא כי רמות GFAP היו גבוהות יותר בקרב חולי שבץ מדמם שנטלו מדללי דם.
אם ממצאים אלו יאושרו במחקרים רחבי היקף, בדיקת הדם עשויה לחולל מהפכה בטיפול בשבץ מוחי, לדברי ד"ר קלרה. "אפשר יהיה להתחיל בטיפול להפחתת לחץ הדם ונטרול השפעות מדללי דם כבר באמבולנס, ובכך לשפר באופן דרמטי את תוצאות הטיפול," הוא ציין. "בעתיד, ייתכן שאפילו ניתן יהיה לתת טיפולים ממיסי קרישים או מדללי דם כבר בדרך לבית החולים."
ד"ר לואיז מקאלו, מומחית לנוירולוגיה בבית החולים Memorial Hermann בטקסס ומתנדבת באיגוד הלב האמריקאי, הדגישה כי יש צורך במחקרים נוספים. "המחקר הנוכחי מבטיח, אך מדובר במדגם מצומצם יחסית. כדי להפוך אותו לכלי אבחוני יעיל