מאז 7 באוקטובר 2023 שילמה המדינה עשרות מיליארדי שקלים לאזרחים ולעסקים שנפגעו מהמלחמה. הנתון החדש של רשות המסים מציג תמונה דרמטית: כ-38.6 מיליארד שקל כבר שולמו כפיצויים, אך זהו רק חלק מהחשבון הכלכלי הכולל של המלחמה.
על פי נתוני רשות המסים שפורסמו השבוע, מאז פרוץ המלחמה הוגשו לקרן הפיצויים כ-1.18 מיליון תביעות בגין נזקים ישירים ועקיפים. עד כה שולמו יותר מ-38.6 מיליארד שקל לאזרחים ולעסקים שנפגעו במסגרת המערכות הצבאיות שהתנהלו מאז 7 באוקטובר.
כ-30.3 מיליארד שקל מתוך הסכום שולמו בגין נזק כלכלי עקיף לעסקים - פגיעה בפעילות, בהכנסות וביכולת לייצר הכנסה בתקופות שבהן המלחמה שיבשה את שגרת העבודה. כ-8.3 מיליארד שקל נוספים שולמו בגין נזקים ישירים, בעיקר למבנים ולרכוש שנפגעו.
אבל כאן מגיע ההבדל החשוב: 38.6 מיליארד שקל אינם המחיר הכולל של המלחמה.
החשבון האמיתי כולל גם את ההוצאה הביטחונית העצומה, את עלויות השיקום, את הסיוע לאזרחים ולמפונים ואת תשלומי הריבית שנוספו בעקבות הגידול בהוצאות ובחוב.
לפי נתוני בנק ישראל, נכון לאפריל 2026 העלות הכוללת של השפעת המלחמה בשנים 2023-2026 הוערכה בכ-405 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה כ-294 מיליארד שקל מיוחסים להוצאות מערכת הביטחון, כ-39 מיליארד לקרן מס רכוש, כ-58 מיליארד להוצאות אזרחיות נוספות וכ-14 מיליארד שקל לתשלומי ריבית.
גם נתוני החשב הכללי ממחישים עד כמה החשבון רחב יותר מהפיצויים בלבד: בשנים 2023-2025 הוציאה הממשלה כ-231 מיליארד שקל על המלחמה, עוד לפני הוצאות 2026. הסכום כלל הוצאות ביטחון, פיצויים, שיקום והוצאות אזרחיות שונות.
ומה המשמעות עבור האזרח? חלק מהעלות מורגש באופן ישיר דרך הפיצויים והסיוע, אך חלק גדול יותר מתגלגל דרך תקציב המדינה, הגידול בחוב, תשלומי הריבית והצורך להפנות משאבים למערכת הביטחון במקום לתחומים אזרחיים אחרים.
לכן, כשמדברים על "38 מיליארד שקל פיצויים", מדובר במספר משמעותי מאוד - אבל הוא מספר את הסיפור של הנזקים שפוצו, ולא את הסיפור המלא של מחיר המלחמה.
המספר הגדול באמת, לפי ההערכה העדכנית של בנק ישראל, הוא כבר כ-405 מיליארד שקל - והחשבון עדיין אינו בהכרח סופי.
