למה מסתכלים על הציפורניים בהבדלה? הסוד שמובא בזוהר הקדוש

במוצאי שבת קודש אנו נוהגים לומר פסוקים רבים לשמירה ולהצלחה, מכיוון שזוהי תחילת השבוע ודבר זה מהווה סימן טוב ומבורך לכל הימים הבאים.

זהו גם אחד מהטעמים למנהג שבו מסתכלים בציפורניים בשעת ההבדלה, שכן הציפורניים גדלות ופרות ורבות מהר יותר משאר אברי הגוף, והדבר משמש סימן נפלא לפרייה, רבייה והצלחה מהירה ביותר בכל העניינים.

בנוסף לכך, כתב השל"ה הקדוש שעל ידי ההסתכלות בציפורניים מחלישים את כוחם של המקטרגים הרוחניים אשר מתעוררים במוצאי השבת. בספר הזוהר הקדוש והנורא מובא שבכל לילה מימי השבוע מתעוררים ארבעה מלאכי משחית קשים, הנקראים עוון, משחית, אף וחֵמה.

כנגד כוחות אלו אנו אומרים בכל לילה את פסוקי "והוא רחום יכפר עוון". בערב שבת, הקדוש ברוך הוא מכניס את המשחיתים הללו למקום עמוק שנקרא נוקבא דתהומא רבה, ובמוצאי שבת הם יוצאים משם בקצף ובכעס גדול.

על כן, יש צורך לומר את פסוקי "והוא רחום" לפני תפילת ערבית של מוצאי שבת ברגש רב ובכוונה עצומה, כדי להכניע את כוחם.

זהו גם הטעם לכך שאף על פי שבשאר לילות השבוע של ימי החול אין אומרים מזמורי תהילים ואין קוראים פסוקים מהתנ"ך אלא בדרך לימוד, כדי שלא להתגרות בכוחות הדין המתגברים בחצי הראשון של הלילה, מכל מקום במוצאי שבת אנו אומרים אותם כסגולה מיוחדת וחשובה לברכה גדולה ולשמירה מקיפה.

הדבר דומה למנהג לומר את פסוקי קריאת שמע שעל המיטה, מזמור לדוד קודם הסעודה בליל שבת, שיר למעלות בערבית, או "יושב בסתר עליון" בשעת סכנה, כדי לזכות להגנה מלאה מן השמיים.