אלול כבר כאן: מפחדים מהחודש הזה? כדאי שתקראו מה האר"י הקדוש אמר עליו
(צילום: נעשה באמצעות ה-AI)

מזלות וחודשים

אלול כבר כאן: מפחדים מהחודש הזה? כדאי שתקראו מה האר"י הקדוש אמר עליו

חודש אלול מעורר אצל רבים יראה וחשש לקראת הימים הנוראים, אך דברי האר"י הקדוש מציגים תמונה אחרת: שערי התשובה פתוחים, התפילה נשמעת והקב"ה נהפך ל"ידיד ואוהב" לאדם השב בתשובה

עידו לוי
הוספת תגובה
אלול כבר כאן: מפחדים מהחודש הזה? כדאי שתקראו מה האר"י הקדוש אמר עליו
(צילום: נעשה באמצעות ה-AI)
אא

יש מי שמצפים לבואו של חודש אלול, ויש מי שעבורם עצם המחשבה על הימים הנוראים המתקרבים מעוררת תחושה אחרת לגמרי. אלא שדבריו של האר"י הקדוש מציגים את החודש הזה מזווית שעשויה לשנות את הדרך שבה מסתכלים עליו.

"אז נהפך הקב"ה לידיד ואוהב אל האדם השב בתשובה".

המשפט הזה מופיע בתוך דברים רחבים יותר שכתב האר"י הקדוש על מעלתו של חודש אלול:

"ועיקר התשובה הזו להיותה מקובלת בראש חודש אלול, הנקרא 'ירח הימים הנוראים', כי אז תפילתך נשמעת ושערי תשובה פתוחים, כמו שכתוב 'דרשו השם בהימצאו' ובסוד 'אני לדודי ודודי לי' ראשי תיבות אלול, כי אז נהפך הקב"ה לידיד ואוהב אל האדם השב בתשובה".

(האר"י הקדוש, עץ הדעת טוב)

בדברים הללו נמצא אולי אחד המסרים המשמעותיים של אלול. "ירח הימים הנוראים" הוא החודש שמוביל אל הימים הנוראים, ולא הימים עצמם. זהו הזמן שקודם למעמד הגדול, הזמן שבו עדיין אפשר להתכונן ולא להמתין לרגע האחרון.

גם המילים "דרשו השם בהימצאו" מקבלות בהקשר הזה משמעות מיוחדת. יש זמנים שבהם הקרבה זמינה יותר. לא מפני שבשאר ימות השנה היא איננה קיימת, אלא מפני שבאלול הדלת כבר פתוחה.

"אני לדודי ודודי לי"

האר"י הקדוש מצביע גם על ראשי התיבות המוכרים של אלול: "אני לדודי ודודי לי".

הבחירה בפסוק הזה אינה מתארת רק דין או יראה, אלא דווקא קשר של אהבה. האר"י מתאר מצב שבו כלפי האדם שמבקש לשוב ולתקן, היחס משתנה כבר מעצם הפנייה.

אפשר לחשוב על ההבדל שבין פגישה עם מנהל לבין מפגש עם ידיד ותיק. בשני המקרים אולי יש דברים חשובים שצריך לומר, אבל התחושה שונה לחלוטין.

אל מנהל מגיעים לאחר שמתכוננים ומסדרים היטב את הדברים. מול ידיד ותיק אפשר פשוט להגיע כפי שאנחנו. הוא מכיר גם את החלקים הפחות מחמיאים, ובכל זאת נשאר ידיד.

זו גם המשמעות שעולה מהמשל הידוע של רבי שניאור זלמן מלאדי, שהמשיל את חודש אלול למלך היוצא מארמונו אל השדה. שם אין שומרים, אין תור ואין צורך באישור כניסה. כל אדם יכול לגשת אל המלך, לומר את דבריו, והמלך מחייך אליו.

המסר שעולה מכך הוא שההזמנה של אלול אינה לחכות עד שנהיה מתוקנים לחלוטין. ההזמנה היא פשוט להגיע. מי שימתין עד שירגיש מוכן עלול למצוא את עצמו ממשיך להמתין גם אחרי שהחודש יחלוף.

אפשר להתחיל שוב

גם התאריך עצמו נושא משמעות. בראש חודש אלול, לפני אלפי שנים, עלה משה רבנו בפעם השלישית להר סיני כדי לקבל את הלוחות השניים.

זה קרה אחרי חטא העגל, אחרי שבירת הלוחות ואחרי שנדמה היה שהכול אבוד. דווקא אז נפתחה האפשרות להתחיל מחדש.

באותו יום העבירו שופר במחנה, והמסר לעם כולו היה ברור: אפשר להתחיל שוב.

בא' באלול נשמע שוב קול השופר, המזכיר את האפשרות לשוב הביתה. השופר אינו רק קריאה שמעוררת את האדם, אלא גם הזמנה לפתוח מחדש את מה שנדמה שכבר נסגר.

ואולי דווקא אחרי שנה קשה, הדברים מקבלים משמעות עמוקה עוד יותר. אלול אינו מיועד רק למי שמרגיש שהצליח. הוא נותן מקום גם למי שנפל ומבקש לקום.

האר"י הקדוש השתמש במילה "ידיד".

וידידים אינם מחכים שתגיעו מתוקנים. הם מחכים שתגיעו.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי