
גדולי ישראל

בהגיעו לגיל עשרים נשא לאישה את צלחה, בתו של רבי משה סוויד, רבה של חלב. לאחר נישואיו המשיך לשקוד על התורה, למד בחברותא עם רבי יצחק שרים והחל להעמיד תלמידים, שחלקם הפכו ברבות השנים לרבנים ותלמידי חכמים חשובים.
בשנת תר"ן ביקר בארץ ישראל והתארח בביתו של הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר. מספר שנים לאחר מכן עלה לארץ ישראל והשתקע בשכונת הבוכרים בירושלים. שם ריכז סביבו חבורה של מקובלים מיוצאי חלב שעסקו בתורת הסוד, ובהמשך נמנה עם מייסדי ישיבת המקובלים "רחובות הנהר".
השפעתו ניכרה בדור הבא של חכמי הספרדים. בין תלמידיו נמנו רבי יוסף ידיד הלוי, רבי עזרא עטייה, רבי יעקב קצין, רבי רפאל שלמה לניאדו ורבי בן ציון חזן. בנו, רבי יעקב עדס, היה אף הוא לאחד מגדולי הדיינים וחכמי ירושלים.
פרק מטלטל בחייו התרחש עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1914 נעצר בידי השלטונות העות'מאניים למשך כחודש, לאחר שסירב לחשוף את מקום מחבואם של שניים מבניו שנמנעו מגיוס לצבא. גם תחת הלחץ והמעצר הוא לא הסכים להסגירם.
באחרית ימיו אירע האסון שהביא לפטירתו. בכ"ה באב תרפ"ה נפגע מאוטובוס שעלה על המדרכה שבה צעד בירושלים. לפי המסופר, גם בשעה קשה זו התגלתה מידת הרחמים שלו: כאשר הבין שמצבו קשה, ביקש שלא להעמיד לדין את הנהג שפגע בו. כעבור שלושה ימים, בכ"ח באב תרפ"ה, בשנת 1925, נפטר רבי אברהם חיים עדס והובא למנוחות בהר הזיתים.
בתקופת השלטון הירדני במזרח ירושלים נפגע בית העלמין העתיק בהר הזיתים בצורה קשה ומצבות רבות נעקרו ממקומן. בחלקה שבה נטמן רבי אברהם חיים נעקרו מרבית המצבות שסביבו - אך מצבתו שלו נותרה שלמה. לאחר שחרור הר הזיתים והתחלת שיקום בית העלמין, הפכה המצבה שנותרה במקומה לנקודת ציון שבעזרתה ניתן היה לשחזר את מיקומן של מצבות אחרות בחלקה.
כך, עשרות שנים לאחר פטירתו, מצבתו של המקובל הירושלמי לא רק שרדה את ההרס, אלא אף סייעה להשיב את זכרם ואת מקום מנוחתם של אחרים.
חידושיו בענייני הקבלה שנמסרו בשמו כונסו לימים בספר "תורת אברהם". מורשתו נותרה חקוקה בעולם התורה הספרדי והירושלמי, באמצעות תלמידיו, חידושיו ומשפחת עדס, שממנה צמחו דורות של רבנים, דיינים וראשי ישיבות.
רוצים להישאר מעודכנים? לחצו כאן להצטרפות לקבוצות הוואטסאפ של ערוץ 2000 >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו