צעד אחרי צעד. איך מקיימים מצוות שילוח הקן?

איך מקיימים מצוות שילוח הקן לפי כל הדעות והשיטות.

א- מצוות שילוח הקן עניינה הוא, לשלח את האמא בזמן שהיא רובצת על הביצים או על האפרוחים, אבל אם היא לא יושבת עליהם ממש,  אלא יושבת ביניהם פטור מלשלח, (אם היא מעופפת סביב הקן וכנפיה נוגעות על הקן הוא מקיים את המצווה, אבל אם לא, הוא פטור אפילו אם הם נוגעות קצת בצידי הקן)

ב- אפילו שיש רק ביצה אחת, או אפרוח אחד הוא מקיים את המצווה מכל מקום טוב שמוצא ביצה אחת שימתין למחרת שאולי יש שתי ביצים ואז יקיים את המצוה בהידור.  

ג- מצוות שילוח הקן נוהגת רק בעופות טהורים, אפילו אם זה מין אחר (דהיינו שהביצה ממין אחד והיונה ממין אחר) אם שניהם טהורים והיא רובצת על הקן, מקיימים בזה את המצווה.

ד- לדעת הרמב"ם יש לתפוס את היונה בידו ואז לשלח אותה, לכן כתב הברכי יוסף שכדאי להתקרב אליה בשקט מבלי שהיא תרגיש ואז לתפוס אותה, אבל מעיקר הדין כל שהיא עפה מחמתו הוא קיים את המצווה.

ה- כתוב בתורה "כי יקרא קן ציפור", דרשו חכמים - "פרט למזומן", לכן אם הקן נמצא בחצר שלו או בשדה המשתמרת אז הוא קנה אותה מדין חצר ופטור ממצוות שילוח הקן. לכן יש אומרים שצריך להפקיר את המקום ואת הקן לפני שהוא מקיים מצוות שילוח הקן. אבל יש חולקים וסוברים שהיום במציאות של חיינו האדם אינו מתכוון לקנות את הקן מדין חצר כיון שאין לו באמת מה לעשות איתו, ולכן אפ' שהקן נמצא בחצר או מרפסת שלו הוא כן יכול לקיים את המצוה.

כדי לצאת ידי חובה לכל הדעות, כדאי לאדם לומר מראש, שהוא לא מתכוון לזכות בקן שיהיה לו בחצר או במרפסת, (או בכל מקום אפשרי בביתו), ואז לכל הדעות הוא לא זכה בקן ובמקרה כזה הוא יכול לקיים את המצוה לכל הדעות והשיטות.

ו- כתוב בתורה "שלח תשלח את האם", דהיינו שצריך לשלח דווקא את האמא, מקובל לחכמים לומר שהאמא נמצאת בלילה (כלומר ביום יתכן שזה האבא או האמא, אבל בלילה זה רק האמא) ולכן הזמן שבו עושים שילוח הקן הוא בלילה כי אז וודאי שזו האמא, אבל ביום לא עושים כיון שיתכן שזה האבא (אם הוא יודע בוודאות שזה האבא יכול לקיים את המצוה אפ' ביום - בדרך כלל הזכר הוא גדול יותר מבחינה חיצונית מהנקיבה).

ז -כתוב בתורה "ואת הבנים תיקח לך". יש פוסקים שמחמירים שצריך שהבנים יהיו ראויים לגדול מעצמם ולפרוח מעצמם, ולכן הם מחכים שמונה ימים אחרי הלידה של האפרוח, או בביצים לחכות חמישה ימים מהרגע שהביצים יצאו לאוויר העולם ורק אז הם מקיימים את מצוות שילוח הקן כי רק אז הם ראויים ובשלים, (בביצים אפשר לראות את זה מבחוץ אם הביצה זכה ושקופה או לא). אבל זה רק חומרא והנהגה טובה, אבל מעיקר הדין אפשר לעשות מיד ולא צריך להמתין.

ח-אחרי ששילח את האם יש להגביה את הביצים טפח, ואחר כך הוא יכול לעשות בהם כרצונו, (אם הוא רוצה הוא יכול להחזיר אותה בחזרה לקן. אבל צריך לדעת שיש ליונה חוש ריח  מפותח מאד, ולכן אם היא מרגישה שמישהו נגע בקן או בביצים היא לא תחזור אליהם יותר, ולכן מי שלא רוצה לקחת את הביצים או האפרוחים לעצמו אלא כל כוונתו היא כדי לקיים את המצווה הוא יכול להגביה את כל הקן, או לשים שקית ניילון על היד, או להגביה את הביצה עם כף אשפה וכדו' ואז היונה כן תחזור לרבוץ על הקן).

ט- לא מברכים על מצוות שילוח הקן,  מי שרוצה לחוש לראשונים שאומרים שצריך לברך, יברך בלי שם מלכות, יברך על שילוח הקן, ויהרהר שם ומלכות בליבו.

י'-  מצוות שילוח הקן היא סגולה לאריכות ימים,  וגן למציאת זיווג, וכן לקניית בית חדש

התשובה מאת הרב אביאור אברהם יפרח שליט"א, מורה צדק בבית ההוראה של הגאון הרב אופיר מלכא שליט"א.