מצמרר: ימים לפני תשעה באב התגלו קורות עץ שרופות מחורבן בית ראשון
קורות העץ השרופות מחורבן בית ראשון. (צילום: רעות וילף, רשות העתיקות)

ארכיאולוגיה

מצמרר: ימים לפני תשעה באב התגלו קורות עץ שרופות מחורבן בית ראשון

קורות עץ מפוחמות בנות כ-2,600 שנה התגלו בחפירות בעיר דוד. החוקרים מעריכים כי קרסו בזמן חורבן בית המקדש הראשון, ולדבריהם הן מאפשרות תיארוך מדויק במיוחד ומעידות על עוצמת ההרס בירושלים

עמית רוזנברג
הוספת תגובה
מצמרר: ימים לפני תשעה באב התגלו קורות עץ שרופות מחורבן בית ראשון
קורות העץ השרופות מחורבן בית ראשון. (צילום: רעות וילף, רשות העתיקות)
אא

ימים ספורים לפני תשעה באב נחשפה בעיר דוד תגלית ארכיאולוגית יוצאת דופן, שעשויה לשפוך אור חדש על חורבן בית המקדש הראשון. במהלך חפירות בחניון גבעתי התגלו קורות עץ עבות ומפוחמות, שלפי החוקרים קרסו בזמן השריפה הגדולה שהחריבה את ירושלים לפני כ-2,600 שנה.

מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, אפרת בוצר, תיארה את רגע החשיפה: "נראה שהקורות הללו, אשר שימשו כנראה לקירוי חצר פנימית של מבנה מתקופת הבית הראשון, קרסו במהלך החורבן אל רצפת המבנה. הטיח שכיסה את הקירות נמס בחום העצום של השריפה, ודווקא הוא זה שכיסה את הקורות, אטם אותן ועזר להשתמרותן יוצאת הדופן".

ברשות העתיקות מציינים כי מעבר לערכן ההיסטורי, לקורות שנמצאו יש גם חשיבות מחקרית רבה. ד"ר יוהנה רגב, החוקרת את הממצא, הסבירה כי מדובר בפריצת דרך בתחום התיארוך.

"מאד נדיר למצוא בארץ עצים עם כמות יפה של טבעות. כאן מצאנו קורות עבות עם טבעות רבות, שמאפשרות לנו להגיע לרזולוציה גבוהה יותר של תיארוך. אם עד היום יכולנו לתארך בטווח של מאות שנים, כעת אנחנו מגיעים לתיארוך מדויק בטווח של 10 שנים בלבד".

לדברי החוקרים, הדיוק החדש עשוי לאפשר השוואה מדויקת יותר בין הממצאים הארכיאולוגיים לבין המקורות ההיסטוריים המתארים את חורבן בית המקדש הראשון בידי נבוכדנצר מלך בבל.

מנהלי החפירה, ד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות ופרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב, ציינו כי הממצאים מעידים על עוצמת החורבן. "ברור לנו שהמבנה הגדול הזה נשרף במתכוון וקרס בבת אחת".

השניים הדגישו גם ממצא נוסף שלדבריהם מעורר עניין רב. "הם חסמו את הכניסה לאזור ההרוס, אך המשיכו לגור בחלקים אחרים של המבנה. ההחלטה להתיישב לצד החורבות ובתוכן מעידה על רצון עז לשמר זיכרון. יצירת מרחב זיכרון היא צורך אנושי בסיסי, והתושבים בחרו במודע להשאיר את ההרס כעדות, במקום לפנות אותו".

שר המורשת עמיחי אליהו התייחס לתגלית ואמר: "האדמה של ירושלים ממשיכה להעיד את מה שיש מי שמנסים להכחיש. קורות העץ הללו הן עדות אילמת אך עוצמתית לקיומו של העם היהודי בירושלים לפני כ-2,600 שנה. הגילוי הזה מזכיר לנו שהקשר שלנו לירושלים הוא לא רק של אמונה, אלא של היסטוריה, ארכיאולוגיה וזיכרון לאומי".

התגלית מצטרפת לשורת ממצאים ארכיאולוגיים שנחשפו בשנים האחרונות בירושלים. בעיצומם של ימי האבל על החורבן, הקורות המפוחמות שנחשפו בעיר דוד מספקות עדות מוחשית נוספת לאירועים שהותירו חותם עמוק בהיסטוריה של העם היהודי.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי