
גדולי ישראל

ביום שני הקרוב, כ"ח בתמוז, יצוין יום השנה ה 14 להסתלקותו של מרן הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל, מגדולי פוסקי ההלכה בדור האחרון ומי שנחשב במשך שנים למנהיגו הרוחני של הציבור הליטאי בישראל. לאחר פטירתו של הרב שך זצ"ל, נשא על כתפיו את הנהגת הציבור והיה לסמכות העליונה של מפלגת דגל התורה. הנה עשר עובדות בולטות על חייו ופועלו.
הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל נחשב לאחד מגדולי פוסקי ההלכה בדור האחרון. לצד גדלותו בתורה, היה ממנהיגי הציבור הליטאי, ולאחר פטירתו של הרב שך הפך למנהיגו הרוחני ולסמכות העליונה של מפלגת דגל התורה.
מרן הרב אלישיב נולד בליטא בא' בניסן תר"ע ונפטר בירושלים בכ"ח בתמוז תשע"ב, כשהוא בן 102. הוא היה נכדו של המקובל הנודע הרב שלמה אלישיב זצ"ל, בעל הספר "לשם".
הרב היה בן יחיד להוריו. על פי המסופר, לאחר שנים רבות שבהן לא זכו לילדים, פנו הוריו לפרופסור ידוע בווילנא, שקבע כי לא יוכלו להביא ילדים לעולם.
אמו, חיה מושא, חזרה לביתה שבורת לב. לאחר שבכתה, סיפרה לאביה, בעל ה"לשם", על דברי הרופא. הוא בירך אותה והבטיח שתזכה לזרע של קיימא. כשנה לאחר מכן, בראש חודש ניסן תר"ע, נולד הרב יוסף שלום אלישיב.
יום לאחר ברית המילה כתב סבו, בעל ה"לשם":
"הנה ילדה בתי חיה מושא בן ביום ר"ח ניסן והכנסנו אותו לברית אתמול, ונקרא שמו בישראל יוסף שלום ב"ר אברהם. יהי רצון מאבינו שבשמים שיתגדל לאור עולם, ויגדלו אבותיו אותו בגידול יפה טובה ונעימה לשמחת עולם".
הרב אלישיב התפרסם בהתמדתו יוצאת הדופן. עד שנותיו האחרונות נהג לישון שלוש שעות בלבד בכל לילה, בין השעות 11 בלילה ל 2 לפנות בוקר. מיד לאחר שהתעורר החל בלימוד התורה, והקפיד שלא להתפלל שחרית לפני שלמד לפחות שלוש שעות.
העיתונאי שלמה קוק, שהיה ממקורביו, סיפר כי הרב תמיד האזין בסבלנות לכל שואל.
כשסיפר לו בצעירותו שקשה לו לקום לתפילת שחרית וביקש עצה, השיב לו הרב:
"עצה? אם יודעים החשיבות והערך של התפילה, אם הייתה בבעלותך חנות, היית מצליח לקום על אף הקושי".
והוסיף:
"לחנות היית קם. חנות זה רק דמיון קטן לעומת התפילה. בחנות מרוויחים כמה פרוטות. אם יודעים את החשיבות מה אפשר להרוויח באמצעות תפילה בזמנה, ודאי מצליחים לקום".
לרב אלישיב נולדו 12 ילדים. בין חתניו נמנו גדולי תורה ובהם הרב חיים קנייבסקי זצ"ל, שהיה נשוי לבתו הרבנית בת שבע אסתר ע"ה, הרב יצחק זילברשטיין, שהיה נשוי לבתו שושנה ע"ה, והרב עזריאל אוירבך, שהיה נשוי לבתו לאה ע"ה.
במהלך חייו שכל הרב אלישיב חמישה מילדיו. בנו יצחק נפטר בילדותו, בתו רבקה נהרגה בגיל שנה וחצי מפגיעת פגז ירדני במלחמת השחרור, ובהמשך איבד גם את בנותיו דינה, בת שבע אסתר, לאה ושושנה.
בעת שישב שבעה, נהג הרב להנהן בראשו למנחמים ולהרבות בשתיקה.
כאשר נשאל מדוע הוא שותק מול רוב המנחמים, השיב:
"השתיקה היא צורה של קבלת דין שמים בבחינת 'וידום אהרון'. ועל כך כבר אמרו חז"ל כי השכר של בית האבל הוא השתיקה".
לאחר פטירת בתו הרבנית לאה אוירבך ע"ה, התיישב מיד עם שובו מהלוויה ללמוד הלכות אבלות. בני משפחתו סיפרו כי למרות הקושי הגדול, מצא את נחמתו בלימוד התורה.
לחתנו, הרב חיים קנייבסקי זצ"ל, הסביר את דברי חז"ל:
"חז"ל אמרו 'אין המנחמים רשאים לפתוח תחילה עד שיתחיל האבל' (בדיבור). כאן נאמר כל היסוד של מצוות ניחום אבלים. זו מצווה של גמילות חסדים. לא בכל פעם האבל נמצא בדרגה שהוא מסוגל לקבל תנחומים... לכן, לפני שמנחמים אותו, על המנחם לוודא שהאבל אכן מסוגל לקבל תנחומים. אם האבל בכזה מצב שהוא לא יכול להשתתף בניחום, אין מקום לנחם אותו. 'יתחיל תחילה' הכוונה היא שהאבל יתחיל בתנחומים ויביע את נכונותו לקבלת תנחומים".
תלמידו, הרב יוסף אפרתי, סיפר כי הרב אלישיב למד תורה מדי יום בשמחה ובהתחדשות, כאילו זו הפעם הראשונה שהוא פוגש את הדברים.
לדבריו, הרב המשיל זאת לאדם שראה מראה נדיר במיוחד, כזה שאי אפשר לשכוח לעולם. כך גם כל לימוד תורה היה עבורו חוויה חדשה ומרגשת. ההתמדה העצומה שלו, שנמשכה עשרות שנים, הייתה אחד המאפיינים הבולטים ביותר של אישיותו.
חלק גדול מהיכולת הזו, סיפרו בני משפחתו, נזקף לזכות רעייתו הרבנית אלישיב ע"ה, שתמכה בו ללא הפסקה ועודדה אותו להקדיש את כל זמנו ללימוד התורה. מסופר כי כאשר הגיע לביתם הרב שך זצ"ל, ביקשה ממנו הרבנית להתפלל רק על דבר אחד, שבעלה יוכל להמשיך לשקוד על תלמודו ללא טרדות.
למרות שכל חייו ביקש להתרחק מהנהגת הציבור ולהקדיש את זמנו ללימוד התורה, כאשר הרב שך הורה לו להנהיג את הדור ולהורות לציבור את הדרך, קיבל עליו את המשימה ונשא בה עד אחרית ימיו.
זכינו ומרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל היה מהעומדים מאחורי ייסוד ארגון הידברות ועודד ללא הרף את ראשי הארגון בפעילותם הברוכה להפצת תורה וזיכוי הרבים.
יהי זכרו ברוך.
מסרו שם של יקירכם שנפטר והעניקו לו זכות מיוחדת בעולם העליון >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו