"לפעמים דווקא הילד שמאתגר את כולם הוא זה שיפתיע את כולם"

המשנה במסכת אבות מורה לנו: "אל תהי בז לכל אדם". חז"ל לימדונו כי חובת כבוד הבריות אינה שמורה אך ורק לאנשים רמי מעלה, אלא חלה על כל אדם, גם על זה הנראה בעינינו פשוט והדיוט.

תובנה עמוקה זו מקבלת משנה תוקף בעולמם של ילדים. לעיתים קרובות, ילדים מקבלים תווית שגויה בשל קשיי התנהגות, רשלנות או פזיזות, הגורמים למחנכים לראות בהם את אחרון התלמידים. אין ספק שהתנהגותם המאתגרת של הילדים היא המולידה יחס שלילי זה, אך חובה עלינו לזכור כי גם הם יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא, ועליהם נאמר: "בנים אתם לה' אלוהיכם". מי יודע, אילו היינו בוחרים להרים אותם מעלה, לחפש בתוכם את נקודות האור הטמונות בהם ולהאמין בהם, האם לא היינו מגלים ילד מדהים שכמותו לא הכרנו כלל.

בספר 'משלי שועלים' מובא משל נפלא הממחיש את החשיבות שבמציאת התועלת והערך בכל אחד, גם בקטן ובחלש ביותר. מעשה באריה שנרדם במדבר, ועכבר קטן שעבר על כף רגלו והקיץ אותו משנתו. התעורר האריה בזעם כדי לראות מי העז להפריע למנוחתו, והנה ראה עכבר זעיר עומד מולו מבוהל. קרא אליו האריה ואמר: "עכבר נבזה, הלא תדע כי משפט מוות לך על אשר הקצת אותי משנתי? עתה תשלם בחייך!".

ענה העכבר בלב נשבר: "ידעתי כי עשיתי שלא כהוגן, אך אבקש ממלכי שיחוס עליי ויחמול עליי, ויבוא יום ואגמול עמו חסד". צחק האריה בלבו ותהה כיצד עכבר מסכן ודל כזה יוכל לעזור למלך החיות, אך רחמיו נכמרו והוא שילח אותו לחופשי.

לימים, יצא האריה לחפש טרף ונפל ברשת מתוחכמת שטמנו לו ציידים. שאג האריה מתוך חוסר אונים מוחלט, והשאגה הגיעה ל א ו ז נ י העכבר. הבין העכבר את צרת האריה ומיהר להצילו. כשהגיע, מצא את האריה סבוך ומקובע בחבלי הרשת העבותים. מיד החל העכבר לכרסם בשיניו החדות את החבלים, עד שניתק אותם והתיר את האריה לחופשי.

משל עתיק זה מלמד אותנו שיעור חינוכי עצום. הוא מגלה לנו עד כמה עלינו להאמין בכוחות הטמונים בכל ילד, גם כזה שנראה לנו כמקרה אבוד וכמי שאין לו שום סיכוי להשתפר לעולם. אם נשכיל להאמין בכל ילד, בלי יוצא מן הכלל, ולהעניק לו את המרחב, הכבוד והאמונה, נגלה שאין דבר העומד בפני הרצון. על אלה וכאלה הטיב מרן החזון איש זי"ע לומר במשפטו המכונן והנצחי: "כל אחד יכול להיות גדול הדור".