הסגולה שרבים מפספסים במוצאי שבת - וחז"ל הפליגו בשכרה
מלווה מלכה (צילום: Yaakov Naumi/Flash90)

סגולות

הסגולה שרבים מפספסים במוצאי שבת - וחז"ל הפליגו בשכרה

מדוע נקראת סעודת מלווה מלכה גם "סעודת דוד המלך", מה מקור המנהג, ומה מלמדים חז"ל על חשיבות ליווי השבת בכבוד? הצצה למסורת עתיקת יומין ולמשמעותה הרוחנית.

עידו לוי
הוספת תגובה
הסגולה שרבים מפספסים במוצאי שבת - וחז"ל הפליגו בשכרה
מלווה מלכה (צילום: Yaakov Naumi/Flash90)
אא

סעודת מלווה מלכה, היא הסעודה הרביעית במוצאי השבת, נושאת עמה סגולות רבות ומשמעות עמוקה של כבוד ופרידה.

כפי שפסק השולחן ערוך, יש להקפיד על קיומה באכילת כזית לחם לפחות, או מזונות למי שהדבר קשה לו.

אנו נוהגים לפרוס מפה על השולחן דרך כבוד, כמי שמלווה מלך חשוב ביציאתו, ומהדרים את הארוחה בבשר או בתבשילים חמים.

גם בימי הקיץ, כשהשובע מכביד וחוששים מאכילה גסה, ראוי להתאמץ ולטעום כזית מזונות או פירות.

חכמינו הבטיחו כי מי שדוחק את עצמו ומקיים סעודה זו לשם שמיים, יזכה לסגולה נפלאה: הצער הקל שבשביעת המצווה יגן עליו מחולאים רעים, ויחסוך ממנו את הצורך להצטער באכילת תרופות וגלולות מרות במהלך השנה כולה.

סעודה זו נקראת גם "סעודת דוד המלך", ומקורה בסיפור גמרא מרתק.

דוד המלך ביקש לדעת את יום מותו, וגילה מהשמיים כי ייפטר מן העולם ביום השבת.

מאחר שמלאך המוות אינו יכול לגעת במי שעוסק בתורה, נהג דוד ללמוד ברציפות מוחלטת לאורך כל השבת.

בכל מוצאי שבת, כשהבין שנותר בחיים, היה עורך סעודת הודיה חגיגית.

באותה שבת קצובה, משלא הצליח מלאך המוות להתקרב אליו בשל קול התורה, חולל רוח סערה עזה בבוסתן שהקיף את ארמונו של דוד.

דוד יצא לבדוק את פשר המהומה מבלי להפסיק מלימודו, כשפיו ממשיך להגות בדברי התורה, אך המלאך הערים עליו, ובהתייצבו בפתח, שבר מדרגה אחת תחת רגליו.

מהבהלה הרגעית השתתק דוד לחלקיק שנייה. מיד באותו הרגע יצאה נשמתו בטהרה.

תגן זכותו של דוד המלך עלינו ועל כל אשר לנו, אמן.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי