כפר הרפאים בבריטניה מושך אלפי מבקרים, אבל איש לא גר בו

בוקר אחד בחודש נובמבר בשנת 1943, קיבלו 225 תושבי הכפר הבריטי "טיינהאם" הודעה דרמטית: עליהם לעזוב את בתיהם בתוך חודש בלבד. הסיבה הייתה בגלל צורכי הצבא הבריטי, שביקש להפוך את האזור למתחם אימונים לקראת המשך הלחימה במלחמת העולם השנייה וההיערכות לפלישה לנורמנדי.

המכתבים נשלחו ל־102 הבתים המאוכלסים בכפר, כאשר לתושבים נמסר כי עליהם להתפנות. הרשויות הבטיחו כי מדובר במהלך זמני בלבד וכי לאחר תום המלחמה יוכלו לשוב לבתיהם.

אלא שההבטחה הזו מעולם לא התממשה.

יותר מ־80 שנה חלפו מאז אותו פינוי, וטיינהאם נותר כפר רפאים. הבתים עומדים ריקים, מבני האבן מתפוררים בהדרגה, והטבע ממשיך להשתלט על הרחובות ועל מה שנותר מהיישוב שהיה פעם ביתם של מאות תושבים.

מיקומו של הכפר במחוז דורסט, סמוך לשטחי אימונים צבאיים, היה אחד הגורמים המרכזיים לבחירתו על ידי הצבא הבריטי. השטח השקט והמבודד נחשב באותה תקופה לאידיאלי לאימונים צבאיים ולהכנות לקראת מבצעים משמעותיים של בעלות הברית.

למרות היותו נטוש, הכפר עדיין פתוח למבקרים במועדים מסוימים. עם זאת, הגישה אליו מוגבלת משום שהוא נמצא עד היום בבעלות משרד ההגנה הבריטי וסמוך למטווח צבאי פעיל. המבקרים נדרשים להתעדכן מראש במועדי הפתיחה והסגירה, והביקור במקום מתאפשר משעות הבוקר ועד רדת החשיכה.

חלק ניכר מהמבנים בכפר נהרס עם השנים, אך מבנים מסוימים כמו בית הספר המקומי ועוד נשמרו והוסבו למעין מוזיאונים קטנים המספרים את סיפורו של המקום. בין הקירות שנותרו על תילם ניתן למצוא תמונות של התושבים לשעבר וללמוד על המשפחות שחיו בכפר לאורך הדורות.

גם חוות טיינהאם, שנותרה נטושה במשך שנים רבות, עוברת כיום תהליך שיקום. לצד שרידי הבקתות שבהן התגוררו פועלים ורועי צאן, ניתן עדיין לראות עדויות לעבר הצבאי של האזור. על חלק מהמבנים נותרו חורי ירי וסימני פגיעות פגזים שהותירו אחריהם האימונים שנערכו במקום.

במרחק הליכה של כעשרים דקות מהכפר נמצא מפרץ וורבארו, אחד החופים היפים באזור חוף היורה בדרום אנגליה. המפרץ מושך אליו מבקרים בזכות המים הצלולים והנוף הטבעי שנשמר כמעט ללא פגע.

בסמוך שוכן גם מפרץ פונדפילד, אזור שקט ומבודד המושך אליו מטיילים וחובבי טבע. רבים מהמבקרים מגיעים למקום כדי ליהנות מהנוף הייחודי ולחפש מאובנים הרחק מהאזורים העמוסים.

אך למרות הנופים והאטרקציות שסביבו, הסיפור שממשיך לרתק מבקרים מכל העולם הוא דווקא סיפורם של תושבי טיינהאם, שעזבו את בתיהם מתוך אמונה שישובו בתוך זמן קצר, ומעולם לא זכו לחזור.