החייט העני שהפך לכתובת של ברכות וישועות | סיפור חסידי למוצאי שבת

בימי הבעש״ט חיו בוילנא שני חייטים דלי אמצעים, שהחליטו לעזוב את עירם ולנדוד מעיר לעיר בחיפוש אחר פרנסה מכובדת יותר. במשך כמה שנים הם תפרו בגדים במקומות שונים, עד שגמרו בדעתם לשוב לביתם. בדרכם חזרה הגיעו לכפר קטן, שם התארחו בבית המוכסן היהודי של האדון המקומי. המוכסן סיפר להם שהאדון עומד להשיא את בתו, והטיל עליו חובה למצוא חייט מיומן שיתפור את בגדי החתונה, תוך איום שאם לא יצליח - יודח מתפקידו. שני החייטים הציעו את שירותיהם, והאדון חפץ במלאכתם ושילם להם שכר נאה על עבודתם.

לאחר שסיימו את עבודתם ושכרם בידם, שמעו החייטים כי יהודי אחד ומשפחתו כלואים בבור, משום חוב גדול של שלוש מאות רובל לאדון הכפר. אחד החייטים פנה לחברו והציע כי ינצלו את הכסף שקיבלו כדי לפדות את היהודי ואת משפחתו. חברו סירב ובהמשך ביקש להפסיק את השותפות ולחלק את הרווחים. כאשר חילקו את הכסף התחוור שבדיוק שלוש מאות רובל נפלו בחלקו של אותו חייט ראשון, והוא החליט ללא היסוס להשקיע את כל הסכום במצוות פדיון שבויים ולהציל את המשפחה מן הבור.

עם הזמן חזר אותו חייט לוילנא, אך מצבו הכלכלי הידרדר והוא נהיה עני מרוד. באחת הפעמים פנה לאדם וביקש ממנו צדקה, והוסיף כי בתמורה יברך אותו. האיש נענה לבקשתו, והסיפור קיבל תפנית מפתיעה: הברכה שניתנה על ידי החייט העני התגשמה במלואה. אותו אדם, שראה את התוצאה, שב אליו פעם נוספת כדי לקבל ברכה נוספת, וגם היא התקיימה. החדשות על העני שמילותיו פועלות ישועות התפשטו במהרה, ועד מהרה נהרו אנשים רבים לבקש את ברכתו.

כאשר הידיעה הגיעה אל הבעש״ט, ביקש לברר מי האיש העומד מאחורי הברכות הללו והורה להביא את החייט לפניו. לפני הבעל שם טוב סיפר החייט העני את סיפור חייו ואת פרטי המעשה בפדיון השבויים. מתוך דבריו הבין הבעש״ט שהכוח הנסתר בברכותיו נבע מאותה מסירות טוטלית למצווה, כאשר מסר את כל רכושו להצלת יהודי ומשפחתו. הבעש״ט לא הסתפק בכך, אלא לקח את החייט תחת חסותו, הדריך אותו בלימוד התורה בנגלה ובנסתר, והעלה אותו בהדרגה למדרגה רוחנית גבוהה. עם השנים הפך החייט העני לצדיק גדול ולמקובל, ואף חיבר ספר בענייני קבלה, אך שורש כוחו נותר אותו מעשה פשוט של חסד ומסירות, שהפך אותו לכתובת של ברכה עבור רבים.