"הילדים שלי לא יטוסו במחלקה ראשונה": האמא העשירה שהציתה סערה ברשת

עורכת דין לשעבר ויוצרת תוכן מניו יורק, הצליחה לעורר דיון סוער ברשתות החברתיות לאחר שחשפה מדוע היא נמנעת מלטוס עם ילדיה במחלקות יוקרה, גם כאשר באפשרותה הכלכלית לעשות זאת.

בסרטון שפרסמה וסחף אלפי תגובות, סיפרה המשפיענית כי ילדיה גדלים בסביבה מבוססת במיוחד. לדבריה, הם מתגוררים בדירה יוקרתית בניו יורק, לומדים בבתי ספר פרטיים ונהנים מחיי נוחות, אך דווקא בגלל זה היא בוחרת להציב גבולות מסוימים.

לטענתה, טיסה במחלקה ראשונה עלולה ליצור אצל ילדים תחושת עליונות וזכאות כבר בגיל צעיר.

"זה מאותת למוח הקטן שלהם שהם טובים יותר מהאנשים המבוגרים והעמלים האלה", אמרה היגינס, כשהיא מתייחסת למצב שבו ילדים יושבים במחלקת יוקרה בזמן שמבוגרים עובדים עוברים לידם בדרכם למחלקת התיירים.

לדבריה, ישיבה במחלקת תיירים היא דרך לחנך את הילדים לצניעות, להערכה ולבניית אופי.

הדברים עוררו ויכוח רחב ברשת. גולשים רבים תמכו בגישה שלה וטענו כי מדובר בניסיון חשוב למנוע תחושת זכאות מופרזת וללמד ילדים ערכים של הכרת תודה וכבוד לאחר.

מנגד, היו גם לא מעט תגובות ביקורתיות. חלק מהמגיבים טענו כי ניתן לחנך ילדים לערכים גם בלי לוותר על הנוחות של מחלקת עסקים או מחלקה ראשונה, במיוחד בטיסות ארוכות עם ילדים קטנים.

"מה שהופך אותם ללא 'פרחחים' הוא לא המושב במטוס, אלא הדרך שבה את מלמדת אותם להגיב בכבוד לאחרים", נכתב באחת התגובות שזכו לפופולריות רבה.

מגיבים נוספים טענו כי הילדים נחשפים ממילא לפערים כלכליים בחיי היומיום שלהם, דרך אנשי צוות, מטפלות, מאבטחים ועובדי שירות, ולכן האחריות המרכזית של ההורים היא ללמד אותם כיצד להתייחס בכבוד לכל אדם, ללא קשר למעמדו.

אולי דווקא בתוך הוויכוח הזה מסתתרת שאלה עמוקה הרבה יותר - איך מגדלים ילדים שלא רק יודעים מה יש להם, אלא גם יודעים להעריך את מה שאין לאחרים? 

ביהדות, הגדולה של האדם לא נמדדת בכיסא שעליו הוא יושב, אלא בלב שהוא מפתח. חז"ל לימדו כי "איזהו עשיר? השמח בחלקו", והמסר הזה מתחיל כבר בילדות - בענווה, בהכרת הטוב וביכולת לראות כל אדם כשווה בערכו. בסופו של דבר, החינוך האמיתי אינו רק להעניק לילד נוחות והצלחה, אלא לבנות בו נפש שיודעת לכבד, להודות ולהישאר אנושית גם כשיש לה הכול.