
נפלאות הבריאה

איך הציפורים יודעות שהגיע הזמן לנדוד דרומה בדיוק כשהסתיו מתחיל, עוד לפני שהקור מגיע? ואיך הדוב יודע להפסיק לצוד ולהתחיל לצבור שומן לקראת שנת החורף?
לבעלי חיים רבים יש שעון ביולוגי פנימי המכוון בדיוק מדהים לפי מחזורי הבריאה.
המנגנון המרכזי מבוסס על חישת אורך היום והלילה, תופעה המכונה "פוטופריודיזם". המוח של בעלי חיים רבים מכיל אזורים רגישים במיוחד לשינויים בכמות האור, בעיקר בבלוטת האצטרובל המפרישה את ההורמון מלטונין בתגובה לחושך.
כדור הארץ מסתובב סביב השמש, ושינויי הזוויות יוצרים שינוי באורך היום. בעלי חיים קולטים את השינויים הזעירים הללו, ומוחם מתרגם אותם לאותות הורמונליים המפעילים מערכות פיזיולוגיות מורכבות בגוף שלהם.
כך, למשל, כאשר הימים מתקצרים לקראת החורף, המוח מפריש הורמונים המעוררים את הציפורים לחוסר מנוחה שמוצא את ביטויו בדחף פנימי שגורם להן לנדידה.
אצל יונקים, שינוי זה מפעיל מנגנונים של החלפת פרווה דקה לפרוות חורף עבה וצפופה, ומעורר את הצורך באכילה מוגברת לצורך צבירת אנרגיה.
מערכת זו אינה מסתמכת רק על תנאי מזג האוויר בחוץ, אלא על תזמון פנימי עמוק. גם אם נכניס ציפור לחדר מבודד עם תנאים קבועים, היא תתחיל להפגין אי שקט של נדידה בדיוק בתאריך המתאים בשנה.
זהו ביטוי מוחשי לחכמת הבריאה, שדאגה לצייד כל יצור במערכת תזמון פנימית המסנכרנת אותו עם סדרי עולם, ומבטיחה שכל פעולה קריטית להישרדות תתרחש בדיוק בזמן הנכון.
מחקרים מראים כי שיבוש במערכת זו עלול להוביל לכישלון רבייתי או חוסר יכולת לשרוד את תנאי הקיצון.
כל זה ממחיש את זאת שהשעון הפנימי הוא מנגנון הנדסי מורכב, מדויק להפליא, השומר על איזון ושרידות של הציפורים השונות בכל עונות השנה ללא כל צורך בהתערבות חיצונית.
לחצו כאן לקבלת כל העדכונים, הסיפורים והחיזוקים של ערוץ 2000 בוואטסאפ >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו