איך ייתכן שכלבים יודעים לחזור הבית?
(צילום: Yossi Zamir/Flash90)

נפלאות הבריאה

איך ייתכן שכלבים יודעים לחזור הביתה?

חוקרים חושפים כיצד חוש הריח, זיהוי נקודות ציון ואולי גם מצפן פנימי מאפשרים לכלבים למצוא את דרכם הביתה גם ממקומות לא מוכרים

עידו לוי
הוספת תגובה
איך ייתכן שכלבים יודעים לחזור הבית?
(צילום: Yossi Zamir/Flash90)
אא

יש מי שרואה בזה אינסטינקט, ויש מי שרואה בזה משהו עמוק הרבה יותר. היכולת המופלאה של כלב למצוא את דרכו הביתה, גם ממקומות רחוקים ולא מוכרים, מזכירה עד כמה הבריאה מדויקת ומתוכננת לפרטים. אותה חכמה שטמונה בטבע, אותה מערכת מופלאה של חושים ויכולות, אינה מקרית אלא עדות לגדולתו של הבורא, שנטע בכל יצור את הכלים הדרושים לו כדי לשרוד, להתמצא ולשוב אל מקומו.

...

מחקרים ותצפיות חושפים כיצד חוש הריח, זיהוי נקודות ציון ואולי גם מצפן פנימי מאפשרים לכלבים לנווט בחזרה לביתם, גם בתנאים לא מוכרים

היכולת של כלבים לשוב לביתם גם לאחר שהתרחקו ממנו מעסיקה חוקרים שנים רבות. לפי ההערכות, מדובר בתכונה שעברה בירושה מהאב הקדמון שלהם, הזאב האפור, שנע על פני שטחים עצומים ברחבי אירו אסיה, שם גם בויתו הכלבים לראשונה.

"בדומה לבני אדם, נראה שכלבים מסוגלים לבנות מפות מנטליות של סביבתם", אומרת זאזי טוד, שחיברה מספר ספרים בנושא. "אולם סביר להניח שהמפה המנטלית שלהם שונה במקצת משלנו, מכיוון שהיא נשלטת על ידי ריחות".

חוש הריח הוא אחד הכלים המרכזיים שמאפשרים לכלבים להתמצא במרחב. הם מסוגלים לעקוב אחר שובל ריח בדיוק מרשים במיוחד. לכלבים חוש ריח מפותח פי 10,000 עד 100,000 משל בני אדם, מה שמאפשר להם לזהות מגוון רחב של חומרים, מחומרי נפץ דרך וירוסים ועד מחלות כמו סוכרת.

מעבר לכך, כלבים יודעים לזהות גם נקודות ציון באמצעות מראה, ריח וקול. "סביר להניח שכלבים אבודים מצליחים לזהות את המיקום היחסי של ציון דרך מוכר לביתם, וכן את מיקומם הנוכחי ביחס לאותו ציון דרך", אומרת ברידג'ט שוויל, חוקרת בכירה של מדעי ההתנהגות של כלבים. "באמצעות נקודות התייחסות אלה, הם מסוגלים להתקדם בנתיב ישיר למדי הביתה".

לצד זאת, יש חוקרים שבוחנים אפשרות נוספת. בדומה לציפורים נודדות, דגי סלמון ולווייתנים, ייתכן שגם כלבים נעזרים בשדה המגנטי של כדור הארץ לצורך ניווט, אף שהמנגנון המדויק עדיין אינו ברור.

מחקר שנערך בצ'כיה ופורסם בשנת 2020 בכתב העת eLife בדק את הסוגיה הזו. במסגרת המחקר שוחררו 27 כלבי ציד ליער לא מוכר כשהם מצוידים במכשירי GPS ומצלמות. לאחר שהתרחקו בממוצע כקילומטר, בעלי הכלבים קראו להם, והחוקרים עקבו אחר דרכי החזרה שלהם.

הממצאים הראו כי רבים מהכלבים לא חזרו באותו מסלול שבו הגיעו, אלא בחרו דרך חדשה. עם זאת, לפני תחילת הדרך הם עצרו והסתובבו בכיוון צפון-דרום. החוקרים כינו זאת "ריצת כיוון מגנטי", והעריכו כי מדובר בשימוש בשדה המגנטי לצורך התמצאות.

"עדיין לא מצאנו ראיות חד משמעיות לכך שהכלבים השתמשו בשדה המגנטי לניווט, אך זהו ההסבר הסביר ביותר", אומר מחבר המחקר היינק בורדה, פרופסור אמריטוס לזואולוגיה באוניברסיטת דיסברג אסן בגרמניה.

עם זאת, בורדה מציין כי ברוב המקרים כלבים אינם מתרגלים ניווט למרחקים גדולים או בסביבות שאינן מוכרות להם. לדבריו, בעידן המודרני תופעת המסעות הארוכים של כלבים הולכת ופוחתת, בין היתר משום שבעליהם מקפידים לשמור אותם קרוב.

הקשר בין הכלב לבעליו משחק גם הוא תפקיד מרכזי. "כלבים שגדלים עם בני אדם יכולים ליצור עימם קשרים הדומים לקשר שבין ילד להורה, והיבט מרכזי בקשר מסוג זה הוא מוטיבציה חזקה להתאחד לאחר פרידה", אומרת מוניק אודל, מנהלת המעבדה לאינטראקציה בין אדם לבעלי חיים באוניברסיטת אורגון.

היעלמות עבור כלב היא חוויה לא פשוטה. "כאשר כלבים נעלמים, זו חוויה מפחידה עבורם", אומרת טוד, "ולכן חשוב למנוע מהגור שלכם להיאבד מלכתחילה".

לכן, מדגישים המומחים, אמצעים פשוטים יכולים לעשות את ההבדל. שבב אלקטרוני או קולר עם מספר טלפון מגדילים משמעותית את הסיכוי להשיב כלב אבוד לבעליו. "זה הדבר הכי מועיל שאנחנו יכולים לעשות כדי לוודא שהכלב לא יצטרך לצאת למסע נרחב בחזרה הביתה", מסכמת טוד.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי