הרמז המדהים לגאולה שמתגלה בין פורים לפסח: "כך מבטלים את עמלק"

עם ישראל מצפה כבר אלפי שנים לגאולה השלמה ולבניין בית מקדשנו במהרה בימינו. אך חז"ל מלמדים אותנו יסוד גדול: הגאולה איננה רק הבטחה - היא גם אחריות. היא תלויה בכל אחד ואחד מאיתנו.

בית המקדש הראשון נחרב, ולאחר מכן נבנה בית המקדש השני - אך גם הוא נחרב לפני קרוב לאלפיים שנה. חז"ל מגלים לנו את הסיבה הכואבת: שנאת חינם (תלמוד בבלי, מסכת יומא ט ע"ב).

אם כך, המסקנה פשוטה:
כשם ששנאת חינם החריבה את בית המקדש - כך אהבת חינם ואחדות יבנו אותו מחדש.

דווקא בימים אלו של חודש אדר אנו שומעים את דברי חז"ל:
"משנכנס אדר מרבין בשמחה".

אך בתוך השמחה מסתתר גם מסר עמוק. בשבת שלפני חג הפורים אנו קוראים את פרשת זכור, שבה התורה מצווה אותנו:
"זכור את אשר עשה לך עמלק"
(דברים כה, יז-יט).

עמלק איננו רק אויב מן העבר. בכל דור ודור קמים כוחות המבקשים לפגוע בעם ישראל. אולם חז"ל מלמדים אותנו סוד גדול: כאשר עם ישראל מאוחד - כוחו של עמלק נחלש ואף מתבטל.

דבר זה נרמז גם בדברי המן הרשע במגילת אסתר:
"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים…"
(מגילת אסתר ג, ח).

דווקא הפירוד בין היהודים הוא שנתן כוח לגזרה. אך כאשר עם ישראל התאחד - הגזרה התבטלה ונעשו ניסים ונפלאות.

לכן בחג הפורים אנו מקיימים מצוות מיוחדות המחזקות את האחדות: משלוח מנות איש לרעהו, מתנות לאביונים וקריאת המגילה.

גם העובדה ששמו של הקב"ה אינו מוזכר במגילת אסתר מלמדת אותנו על ההשגחה האלוקית הנסתרת הפועלת מאחורי הקלעים.

חז"ל אף גילו לנו רמז נפלא על הגאולה העתידה:
"בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל"
(תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה יא ע"א).

בספר הקדוש בני יששכר, שחיבר הצדיק רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, מובא רמז עמוק: הזמן שבין תחילת חודש אדר לראש חודש ניסן הוא שלושים יום - שהם תש"ך שעות, כלומר 720 שעות.

מספר זה שווה בדיוק לגימטרייה של שלוש פעמים "עמלק" (עמלק = 240). בכך נרמז שבתקופה זו יש כוח מיוחד לבטל את כוחו של עמלק.

כיצד עושים זאת?

חז"ל אמרו:
"שואלים ודורשים בהלכות הפסח שלושים יום קודם החג".

ימים אלו אינם רק הכנה לחג הפסח - הם גם זמן של טיהור פנימי. לא רק לבער את החמץ שבבית, אלא גם את "החמץ שבלב" - היצר הרע, הכעס והשנאה.

כאשר הלב מתנקה - הוא נעשה כלי לאהבת ישראל אמיתית.

רמז יפה לכך נמצא במילה כלי, ראשי תיבות:
לאהוב כל יהודי.

כאשר האדם מקדש את המחשבה, הדיבור והמעשה - הוא מקרב את הגאולה:

במחשבה - להאמין ולצפות לבניין בית המקדש.
בדיבור - להיזהר מלשון הרע ולדון כל אדם לכף זכות.
במעשה - להרבות בצדקה ובגמילות חסדים.

גם הבן איש חי כתב כי הגאולה תלויה בכל אדם ואדם. רמז נפלא לכך נמצא בגימטרייה:

אדם = 45
לב אחד = 45
גאולה = 45

כאשר כל אדם מטהר את ליבו ומאחד את הלבבות - מתקרבת הגאולה.

יהי רצון שנזכה במהרה לראות בעינינו את התגשמות דברי חז"ל:
"בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל",

ונזכה לראות בבניין בית מקדשנו במהרה בימינו.

אמן ואמן.

ארז קדוסי