לקראת שבת
לפעמים מילה אחת שנאמרת במקום הלא נכון או בטון הלא מדויק יכולה לשנות מסלול חיים שלם של אדם. זהו סיפורו של יוסי, בחור צעיר ומוכשר אשר ישב בבית המדרש ושקע בלימוד התורה. באחד השיעורים הקריא הרב דברים מתוך הגמרא העוסקים בסדר יומו של ריבונו של עולם. הגמרא מתארת כיצד הקדוש ברוך הוא מחלק את שעות היממה ובאחת השעות נכתב כי הוא יושב ומשחק עם הלווייתן.
יוסי, שהיה בחור סקרן עם ראש פתוח, לא יכול היה להשאיר את הדברים ללא הסבר. הוא פנה אל הרב בשאלה כנה ותהה מה פשר המשחק הזה. הוא שאל מדוע בורא עולם צריך להעביר את זמנו במשחקים עם יצור ימי. הרב, שכנראה לא פירש נכון את כוונתו של התלמיד, ראה בשאלה סוג של זלזול או ליצנות. הוא נזף ביוסי קשות לעיני כל חבריו לכיתה וזעק לעברו כיצד הוא מעז לדבר כך על דברים העומדים ברומו של עולם.
אותה נזיפה פומבית צרבה את נשמתו של יוסי. משהו בתוכו כבה באותו רגע. הוא הרגיש שאין לו מקום בעולם התורה אם שאלותיו נתקלות בחומות של כעס. אט אט הוא החל להתרחק מהדרך, עזב את עולם המצוות ולבסוף מצא את עצמו הרחק מעבר לים, בארצות הברית. שם הוא החל לבנות את חייו מחדש כאדם מן השורה. הכישרון הגדול שלו עזר לו להפוך לאיש עסקים מצליח ובעל חברה גדולה, אך הפצע הישן מאותו שיעור גמרא נותר פתוח עמוק בפנים.
שנים רבות חלפו ויוסי נקלע לפגישת עסקים עם אדם חסיד. בתום המשא ומתן ביקש החסיד לקיים מנהג קבוע שלו. הוא הסביר ליוסי כי בכל פעם שהוא סוגר עסקה עם יהודי הוא נוהג לומר דבר תורה קצר כסגולה להצלחה. יוסי חייך באירוניה והחליט לאתגר את בן שיחו. הוא שלף את אותה שאלה שליוותה אותו כל השנים ושאל את החסיד מדוע אלוקים משחק עם הלווייתן.
החסיד לא נבהל מהשאלה. הוא חייך והבטיח לחזור עם תשובה לאחר שיתייעץ עם רבו. כעבור שבוע ימים הם נפגשו שוב והחסיד הציג בפני יוסי הסבר מרטיט לב. הוא הסביר כי בורא עולם ברא את העולם בזוגות, אך את נקבת הלווייתן הוא גנז לצדיקים לעתיד לבוא. כתוצאה מכך נותר הלווייתן הזכר בודד לחלוטין במעמקי האוקיינוס ללא בת זוג וללא מי שיקשיב לו.
המשמעות של הביטוי כי הקדוש ברוך הוא משחק עם הלווייתן היא למעשה פעולה של חסד. בורא עולם יורד אל המקומות העמוקים ביותר כדי לשמח את אותו יצור בודד ולהפיג את בדידותו. זהו מסר עצום עבור כל אחד מאיתנו. ריבונו של עולם דואג אישית לכל מי שמרגיש לבד, לאנשים מבוגרים, למי שנמצא בשולי החברה או לכל אדם שחש שאין לו אוזן קשבת. בורא עולם נמצא שם איתם בשעותיהם הקשות ביותר.
יוסי שמע את הדברים והתרגש עד דמעות. לפתע הוא הבין את מה שהרב ההוא לא הצליח להסביר לו. המסר הזה מתחבר בצורה נפלאה לפרשת משפטים. לאחר המעמד הנשגב של מתן תורה בקולות וברקים, התורה מורידה אותנו אל הקרקע ואל חיי היום יום. הפרשה עוסקת בדינים שבין אדם לחברו, בטיפול בשור וחמור ובעזרה לשכנים.
המסר האלוקי הוא ברור. אם בורא עולם מפנה מזמנו כדי לשמח לווייתן בודד, על אחת כמה וכמה שאנחנו צריכים לדאוג זה לזה. עלינו להיות קשובים לבדידות של הסובבים אותנו ולתקן את החברה שלנו דרך הקפדה על המצוות שבין אדם לחברו. זוהי הדרך האמיתית להפוך לחברה מתוקנת וראויה.